אובדן כושר עבודה

פגיעה בכושר עבודה בשל מחלה, נכות או תאונה, שגרמה לאבדן או להפסד של השתכרות או רווחים לפי סעיף 2(1) או 2(2) לפקודת מס הכנסה.

אופציה

ניירות ערך המקנים למחזיק בהם את הזכות אך לא חובה לרכוש מניות, במחיר ובכמות המוגדרים מראש ובתאריך מוסכם שהוא מועד פקיעת האופציה. התקופה שבה ניתן לממש את האופציות, כלומר להמירן למניות נקראת תקופת המימוש. הסכום שבו ניתן לממש את האופציות נקרא מחיר המימוש.

איגרות חוב (אג"ח) להמרה

איגרות חוב המונפקות ע"י פירמות, אשר בנוסף לתשלום ריבית ופדיון הקרן, הן ניתנות להמרה למניות הפירמה המנפיקה. סוג המניה ויחס ההמרה נקבעים בעת ההנפקה.

איגרת חוב (אג"ח)

נייר ערך המונפק לציבור ע"י תאגידים וממשלות. הן מייצגות את הלוואה שמעניק רוכש האג"ח לגוף המנפיק, המתחייב לפרוע אותה בתנאים שנקבעו מראש (במועד ההנפקה). בשונה ממניות אג"ח אינן מעניקות למחזיק בהן בעלות בחברה.

אינפלציה

מצב כלכלי המבטא עלייה במחיריהם של סחורות ושירותים, הגורמת לירידה בכח הקנייה של המטבע ולירידה בערך הכסף. המצב ההפוך לאינפלציה הוא דיפלציה.

אמנה למניעת כפל מס

אמנה למניעת כפל מס היא הסכם בינלאומי הנחתם על פי רוב, בין שתי מדינות, במטרה לקבוע הסדרי מס מוסכמים לגבי פעילות כלכלית שיש לה זיקה לשתי המדינות. מדינת ישראל חתומה עם מדינות רבות על אמנות למניעת כפל מס. היעדים והמטרות של אמנה למניעת כפל מס הן: • מניעת כפל מיסים - למנוע מצב שבו אדם המפיק הכנסה שיש לה זיקה לשתי מדינות, יהא נתון למיסוי כפול על אותה הכנסה. • עידוד משקיעים - יצירת כללים שיקלו על ביצוע השקעות רב-לאומיות. • הסדרת גביית המס בין המדינות. סעיף 196 לפקודת מס הכנסה קובע כי - מרגע שהודיע שר האוצר בצו, כי הסכם למניעת כפל מס עם מדינה אחרת הוא בר תוקף, הופך ההסכם לחלק מהדין הפנימי של מדינת ישראל. הסעיף קובע, כי "יהיה תוקף להסכם לעניין מס הכנסה, על אף האמור בכל חיקוק "אחר הקיים בדין הישראלי הפנימי. זאת כדי להבטיח את החלת הוראות האמנה, למרות ולעיתים בסתירה להוראות פקודת מס הכנסה, חוק מס שבח מקרקעין ושאר חוקי המס.

אסיפה כללית

אסיפה שנתית או אסיפה מיוחדת של בעלי המניות.

אסיפה מיוחדת

אסיפה כללית של בעלי המניות שאינה אסיפה שנתית.

אסיפה שנתית

אסיפה שנתית של בעלי המניות המתקיימת פעם בשנה ולא יאוחר מתום חמישה עשר חודשים לאחר האסיפה השנתית האחרונה.סדר היום באסיפה השנתית יכלול :• דיון בדוחות הכספיים ובדיווח הדירקטוריון.• מינוי דירקטורים.• מינוי רואה חשבון מבקר.• דיון בנושאים שנקבעו בתקנון כנושאים שיידונו באסיפה השנתית, או כל נושא אחר שנקבע על סדר היום.

ארוחות עובדים

ארוחות הניתנות על-ידי המעביד לעובדיו ו/או השתתפות המעביד בכלכלתם. דיני העבודה אינם מחייבים את המעביד לשלם עבור כלכלה או מתן ארוחות לעובדים, אלא אם כן חלה עליהם חובה זו מכוח הסכם קיבוצי, צו הרחבה בענף או הסכם/נוהג אחר התקף לאותו מקום עבודה. על אף האמור לעיל, במפעלים רבים קיים חדר אוכל המספק ארוחות מוזלות לעובדים. ישנן חברות בהן מקובלת השיטה של מתן שוברים למסעדות סמוכות למקום העבודה. במקרים רבים הארוחות אף ניתנות בחינם, או תמורת ניכוי סמלי משכרו של העובד. השתתפות המעביד בעלות הארוחה או סבסוד מלא שלה (כלומר ההפרש בין שווי הארוחה לבין מחירה לעובד) נחשבים כהטבה לעובד וחייבים במס. את סכום ההטבה יש לזקוף בתלוש השכר של העובד כ"שווי ארוחות" לצורך חישוב המס, והעברתו למס ההכנסה.

אשראי דוקומנטרי (Letter of Credit) (L/C )

ערבות בנקאית שמוציא בנק לטובת היצואן (בפקודת היבואן) המבטיח לו תשלום על ידי הבנק, ובתנאי שימציא לבנק מסמכים המעידים על ביצוע הדרישות ועמידה בכל התנאים המוכתבים באשראי הדוקומנטרי.

בגדי עבודה

הוצאות ביגוד שהוציא המעביד בכסף או בשווי כסף לרכישת ביגוד (לרבות נעלים) שמיועדים לשמש לצורכי עבודה, וניתן לזהות בהם באופן בולט השתייכות לעסקו של הנישום או שעל פי דין קיימת החובה ללבוש את הביגוד, הוצאות הביגוד יוכרו כהוצאות מוכרות כדלקמן : • אם לא ניתן להשתמש בביגוד שלא לצורכי עבודה (כגון: חלוק אחיות, סרבל טיסה, גלימה שחורה של עורך דין וכדומה) - ההוצאות יותרו לניכוי במלואן. • במקרה בו מדובר בביגוד שניתן להשתמש בו גם שלא לצורכי עבודה (כגון: חליפת מדים ייצוגית) יותרו לניכוי 80% בלבד מההוצאה (20% יחשבו להוצאה עודפת). נקבע כי "בגדים המשמשים לצורכי עבודה", הינם אלה שניתן לזהות בהם באופן בולט את ההשתייכות לעסק, או שעל פי דין קיימת החובה ללובשם. אם לא מתקיימים תנאים אלה אזי אין מדובר "בביגוד לצורכי עבודה", ולא ניתן להתיר בניכוי את ההוצאה כלל. במקרה בו המעביד מממן ביגוד עבור עובדיו אשר אינם עומדים בקריטריונים אלה, יחשב הדבר כטובת הנאה ששוויה ייזקף להכנסת העובד.

בורסה

חוק החברות מגדיר בורסה כבורסה בישראל, וכן בורסה מחוץ לישראל שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתיתו על פי דין במדינה שבה היא פועלת וכן שוק מוסדר כהגדרתו בחוק השקעות משותפות בנאמנות התשנ"ד – 1994.

בורסה בישראל

בורסה שקיבלה רשיון לפי חוק ניירות ערך.

ביטוח אלמנטרי

ביטוח כל הענפים שאינם ביטוח חיים ובריאות כגון: ביטוחי רכב, ביטוחי בתי עסק, ביטוח דירה, ביטוח חקלאי, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח מחשבים ביטוח נסיעות לחו"ל והביטוחים האחרים הנלווים לביטוחים עסקיים.

ביטוח אמהות

ביטוח אמהות הינו אחד המרכיבים הכלולים בדמי ביטוח לאומי ותפקידו להבטיח תנאים בסיסיים ליולדת ולילוד ולפצות את היולדת על אובדן הכנסה בזמן חופשת הלידה. גמלאות האמהות כוללות בין השאר: מענק אשפוז, מענק לידה,דמי לידה, גמלה לשמירת הריון וכדו'.

ביטוח בריאות פרטי

ביטוח הבא לכסות תשלומי טיפול רפואי בעת מחלה, אשר מקנה למבוטח שליטה מלאה בתהליך הרפואי (בחירת רופא, מקום, מועד ועוד). הביטוח הרפואי הפרטי הוא בעיקרו ביטוח החזר הוצאות אותן שילם המבוטח לטיפול רפואי, על-פי תנאי הפוליסה.

ביטוח מנהלים

תוכנית ביטוח חיים המשלבת חסכון לגיל פרישה וכיסוי ביטוחי למקרה פטירה מוקדמת ואבדן כושר עבודה. ביטוח מנהלים נערך לעובדים שכירים באמצעות מעביד כשמקור המימון הוא כספי פיצויים ותגמולים שמופקדים על ידי המעביד והעובד במשך שנות הביטוח. הפרמיה לביטוח מנהלים נקבעת לפי שכרו של העובד, בהתאם לשיעורי הניכוי וההפרשה המקובלים (בדרך כלל 5% עובד, 5% מעביד ו- % 8.33 לפיצויים). במטרה לעודד את העובדים והמעבידים לביטוח הפנסיוני, ביטוח מנהלים מאושר על ידי פקודת מס הכנסה כקופת ביטוח המקנה למבוטחים בו הקלות מס שונות. העובד זכאי לניכוי ו/או זיכוי ממס הכנסה בגין החיסכון, ואילו למעביד זוהי הוצאה מותרות בניכוי (בגבולות התקרה).

ביטוח שותפים

ביטוח מיוחד וחיוני לשותפויות עסקיות ולשותפים בחברות פרטיות, שבא לבטח ולהסדיר את יחסי הגומלין הכספיים בין השותפות לבין משפחתו של השותף שנפטר. הביטוח נלווה להסכם השותפות ולפיו אם מת שותף אחד, או נעשה נכה, יקבלו השותפים הנותרים סכום שיוכלו לרכוש בו את חלקו של המת מידי יורשיו.

ביקורת חיצונית

ביקורת הנערכת על ידי גוף חיצוני בלתי תלוי בפירמה המבוקרת, למשל רואה חשבון חיצוני המבקר את הדוחות הכספיים של הפירמה. כדי להבטיח את אי תלותו, מתמנה המבקר החיצוני על ידי בעלי המניות ולא על ידי המנהלים. כמו כן, מבקר חיצוני אינו יכול להיות מועסק (שכיר) של הפירמה, בעל עניין בה וכ"ד.

בן זוג רשום

בני זוג רשאים לבחור, או רשאי פקיד שומה לקבוע, מי משני בני זוג נשואים, המקיימים משק בית משותף, יחשב כבן הזוג הרשום. התיק במס הכנסה יתנהל על שם שני בני הזוג. בני הזוג יכולים להגיש בקשה לשינוי בן הזוג הרשום לפחות 3 חודשים לפני תחילת שנת המס, ובתנאי שהכנסתו של בן הזוג הרשום בשנת המס שקדמה לשנה בה הוגשה הבקשה, הייתה לפחות רבע מהכנסת בן הזוג. בחירה זו לא ניתן לשנות במשך 5 שנות מס (בסמכותו של פקיד השומה לקבוע בן זוג רשום לשנת מס שבה הייתה הכנסת בן הזוג הרשום שנבחר ע"י הזוג נמוכה מרבע מהכנסת בן הזוג). לעתים בחירה זו יכולה להקטין את תשלומי המס של הזוג לדוגמא: כאשר הכנסת בן הזוג מיגיעה אישית שלא מגיע בגינה חישוב נפרד מזכה בתוספת נקודות זיכוי .

בסיס מזומנים

שיטה בה מועד ההכרה בהכנסות והוצאות מותנה בתקבול/תשלום בפועל, בלי להתחשב בתקופה שבה ניתנו השירותים או נמכרו הסחורות. שיטה זו אינה עומדת בעקרונות החשבונאים המקובלים, אך מותרת לצורכי מס לבעלי מקצועות חופשים (כגון: רו"ח, עו"ד רופאים, יועצים וכ"ד) ועוסקים קטנים אשר אינם מנהלים מלאי.

בסיס מצטבר

השיטה החשבונאית הנפוצה ביותר להכרה בהוצאות והכנסות, לפיה המועד הקובע להכרה, הוא המועד בו נוצר הנכס (הכנסה) או נוצרה ההתחייבות (הוצאה) ולא מועד התקבול או תשלום (עקרון ההקבלה) כלומר, ההכנסה מוכרת בין אם נתקבלה תמורה במזומן, ובין אם ניתן אשראי. ההוצאה מוכרת ברגע שנוצרה ההתחייבות, גם אם התשלום בפועל יתבצע בתקופה חשבונאית אחרת. שיטה זו הינה שיטה הפוכה לשיטת בסיס מזומן.

בעל ענין

1) יחיד קבוצה או שותפים שיש להם זיקה בפעילות הכלכלית מסחרית של הפירמה. 2) מי שמחזיק ב- 5% או יותר מהון המניות המונפק של הפירמה או מכח ההצבעה בה, מי שרשאי למנות דירקטור אחד או יותר או את מנכ"ל החברה, מי שמכהן בדירקטוריון החברה ומי שמכהן כמנכ"ל החברה. 3) חברות קשורות של הפירמה, למשל: חברה בת, חברה קשורה וכדו'.

בעל שליטה

בפקודת מס הכנסה מוגדר בעל שליטה כמי שמחזיק במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחד מאלה: • ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב- 10% לפחות מכח ההצבעה. • בזכות להחזיק ב – 10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב – 10% לפחות מכח ההצבעה או בזכות לרכשם. • בזכות לקבל 10% מהרווחים. • בזכות למנות מנהל. על פי חוק ניירות ערך מוגדר כמי שיש לו את היכולת לכוון את פעילות החברה (למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד או משרה בחברה) ומי שמחזיק 50% או יותר מהון המניות או בזכויות ההצבעה של החברה.

ברוטו

סה"כ תשלומים ששולמו לעובד . ברוטו לצורכי מס הכנסה - סה"כ התשלומים ששולמו לעובד ובתוספת כל השוויים על הטבות שנזקפו לעובד בשכרו (כגון: שווי שימוש ברכב, שווי שימוש בטלפון נייד, שווי ארוחות,שווי מתנות וכו'). ברוטו לצורכי ביטוח לאומי - בדרך כלל שווה לברוטו למס הכנסה, סכומים הפטורים מדמי בטוח לאומי הינם לדוגמא: פדיון חופשה בעת ניתוק יחסי עובד מעביד, פיצויי פרישה, פיטורין וכד'.

גיול חובות

מיון חובות החייבים לפי משך זמן החוב (גיל החוב). רשימת הגיול כוללת את שם הלקוח, יתרת החוב ותאריך היווצרות החוב, ומטרתה בדיקת התפלגות החובות השונים לפי גילם וגבייתם, איתור חובות בעיתיים וחובות אבודים, בסיס להפרשה לחובות מסופקים וכדו'.

גילוי דעת

כללים חשבונאים המפורסמים ע"י לשכת רואי החשבון, הקובעים עמדות לגבי הטיפול החשבונאי ונוהלי הביקורת. גילוי הדעת מחייבים את רואי החשבון ומהווים מעת פרסומם עקרון חשבונאי או נוהל ביקורת מחייב.

גילוי נאות

דרישה לגילוי כל העובדות המהותיות והחשובות, כדי שאלו יתנו תמונה מלאה וברורה על מצבה הפיננסי של הפירמה. חובת גילוי נאות חלה : בדוחות הכספיים של הפירמה, בתשקיף, וכו'.

גילום

תשלום עלויות המס על סכום שאותו מעוניין המעביד לשלם לעובד כסכום נטו. כאשר מעביד מעוניין לשלם לעובד סכום מסוים בנטו עליו לחשב מהו סכום הברוטו שאותו היה צריך לשלם לעובד כדי שלאחר ניכוי המסים (בטוח לאומי, מס בריאות ומס הכנסה) היה נשאר בידי העובד סכום הנטו שאותו הוא מעוניין לשלם לעובד. ההפרש בין סכום הברוטו המחושב לסכום הנטו שברצונו לשלם לעובד נקרא גילום. לעיתים מגלם המעביד לא רק תשלומי נטו אלא אף שווי הטבות שהוא מעניק לעובד בנטו כמו: שווי מתנות, שווי רכב וכד'. ערך המתנה הוא הסכום נטו שאותו העניק לעובד והוא ירשם בתלוש השכר כהכנסה זקופה לצורך מס בלבד (מאחר והסכום נטו הועבר לעובד כמתנה אם בשוברי שי או בחפץ) ובשורת תשלום נפרדת יופיע סכום הגילום.

גמלה לשמירת הריון

עובדת המבוטחת במוסד לבטוח לאומי זכאית לגמלה לשמירת הריון, אם נעדרה מעבודה בתקופת ההיריון עקב מצב רפואי הנובע מההיריון העלול לסכן אותה או את העובר בהתאם לאשור רפואי בכתב, ובמידה ונעדרה מהעבודה מסיבה זו 30 ימים רצופים לפחות ותקופת ההיעדרות איננה משולמת לה ע"י המעביד או ע"י קרן או ביטוח כלשהו. הזכאות לגמלה תהיה בגין תקופת ההיעדרות ובגין כל תקופה היעדרות נוספת עקב שמירת הריון במהלך ההיריון במידה והתקופה הנוספת עולה על 14 יום ובהתאם לאישור רפואי. גובה הגמלה מבוסס על שכרה של העובדת בד"כ, ב- 3 החודשים שקדמו להיעדרות עקב שמירת ההיריון ולא יותר משכר ממוצע במשק מחולק ב-30 יום ומוכפל בימי ההיעדרות.

גרעון

עודף הוצאות על הכנסות במלכ"ר.

דו"ח ביניים

דוח כספי רבעוני או חצי שנתי הנערך במתכונת של דו"ח ביניים הוא לרוב דו"ח לא מבוקר ע"י רואה חשבון חיצוני

דו"ח דירקטוריון

דו"ח הנכתב ע"י הנהלת החברה שמטרתו להאיר נקודות חשובות בפעילות החברה. הדו"ח סוקר את השינויים שחלו בפעילות החברה ובתוצאותיה הכספיים במהלך התקופה המדווחת, ומתייחס גם לפעילות העתידית של החברה.

דו"ח המבקר

דוח הנכתב ע"י רואה החשבון החיצוני (המבקר) של החברה. המבקר מציין כי ערך את הביקורת בהתאם לתיקני הביקורת המקובלים וכי הוא מאשר שהדוחות נערכו על פי כללי החשבונאות המקובלים. לחוות הדעת של המבקר חשיבות רבה בעיני ציבור המשתמשים של הדוחות, משום שהוא סומך על אמינותה של חוות הדעת בהאמינו שהיא ניתנה ביושר ובאובייקטיביות. אמינותה מושתתת, אפוא על היסוד הבסיסי של אי תלות של המבקר המחווה דעה על הדוח המבוקר. לשכת רואי החשבון היא האחראית לקביעת נהלי הביקורת וכללי העריכה.

דו"ח התאמה לצורכי מס

דוח המתאים את הרווח או ההפסד המדווח בדוחות הכספיים, שנערך על בסיס עקרונות חשבונאים מקובלים, לרווח או הפסד, כפי שיש לדווח עליו לצורכי מס. ההתאמה נובעת בין השאר מ : • הכנסות / הוצאות פטורות • הכנסות החייבות בשיעור מס מוגבל (כגון : רווחי הון) • הפרשים בחישובי פחת • הוצאות שאינן מוכרות (כגון : הוצאות עודפות, קנסות וכו') דוח התאמה לצרכי מס מלווה בחוות דעת רואה חשבון, והוא מתווסף לדוחות הכספיים שמגישים לרשויות המס.

דו"ח כספי

מקבץ של דו"חות המתארים את המצב הפיננסי של החברה, ומתפרסמים אחת לרבעון (עד חודשיים מסיומו). הם כוללים את דוח המאזן, ואת דוח רווח והפסד ודוחות נוספים כגון : דוח בדבר תיאור עסקי התאגיד, דוח הדירקטוריון ודוח המבקרים. לדוחות הכספיים מצורפים גם דוחות נלווים (כגון: דוח על השינויים בהון העצמי, דוח על תזרים המזומנים) וכן ביאורים המפרטים ומרחיבים את סעיפי הדוחות. בתום שנת הכספים (ועד שלושה חודשים מסיום הרבעון הרביעי של השנה) מתפרסם הדוח השנתי, הכולל גם את הדוח התקופתי.

דו"ח כספי מאוחד

איחוד הדוחות הכספיים של חברה האם יחד אם הדוחות הכספים של חברות בנות שהיא שולטת בהן, ליחידה כלכלית משותפת אחת. מטרת הדוחות המאוחדים, הינה להציג בפני בעלי המניות והנושים של החברה את תוצאות הפעילות שלה כיחידה כלכלית אחת, ומכאן שבדוחות המאוחדים מוצגים רק עסקאות עם גורמים חיצוניים ואילו עסקאות פנימיות בין חברות הקבוצה מתקזזות ולא מוצגות בדוח. דוח מאוחד (החברה האם + חברות בנות), משקף את המצב הפיננסי הכולל של הקבוצה, כלומר מצב הנכסים וההתחייבויות שלהן יחד (מאזן מאוחד), תוצאות עסקיות משותפות וכו'. דוחות כספים מאוחדים אינם באים במקום הדוחות הרגילים של החברה אלא בתוספת להם.

דו"ח על הפעילויות

דוח של הכנסות והוצאות הנערך בדרך כלל על ידי מלכ"ר,במקום דוח רווח והפסד הנהוג בפירמה עסקית.

דו"ח רבעוני

דוח כספי שמגישה חברה אחת לשלושה חודשים, בדרך כלל על פי דרישת גוף מפקח, למשל: חברות נסחרות בבורסה שחייבות בפרסום דוחות רבעונים מכח חוק ני"ע. דו"ח רבעוני ערוך במתכונת של דוח ביניים והוא בדרך כלל דו"ח לא מבוקר (בשונה מהדוח השנתי) וכולל רק סקירה של רואה חשבון חיצוני.

דו"ח רווח והפסד

דוח חשבונאי - כספי המסכם את ההכנסות וההוצאות, ומתאר את הרווח/הפסד של חברה בתקופה מוגדרת (חודש, רבעון, שנה). הדוח נערך לפי כללים חשבונאים מקובלים, וכולל סעיפי הכנסות, עלות המכר, רווח גולמי, רווח תפעולי , רווח נקי ועוד. • חברות ציבוריות מפרסמות דוח רווח והפסד בתום כל רבעון. • חברות פרטיות מגישות לרשויות המס דו"ח רווח והפסד פעם בשנה.

דו"ח שנתי

דוח כספי שנתי, הנותן דיווח על מצבה הפיננסי של החברה, לשנת פעילות (בדרך כלל שנה קלנדארית). הדו"ח ערוך לפי כללי חשבונאות מקובלים,ומבוקר על-ידי רואה חשבון חיצוני . הדוח השנתי כולל את הדוחות הבאים : • דוח על המצב הכספי (מאזן) • דוח רווח והפסד • דוח על השינויים בהון העצמי • דוח על תזרים המזומנים וכן ביאורים המצורפים להם. ציבור המשתמשים בדו"ח כולל את: בעלי המניות, הרשויות , הנושים והמשקיעים בפועל, והוא משמש בסיס לגבי הערכת ביצועים של ההנהלה, תשלום מיסים לרשויות וניתוחיים פיננסים וכלכליים של העסק.

דו"ח שנתי למס הכנסה

על פי הוראות פקודת מס הכנסה חייב כל אדם שיש לו הכנסה חייבת במס בישראל בהגשת דוח שנתי למס הכנסה. הדוח כולל פירוט כל הכנסותיו של הנישום והניכויים במקור שנוכו מהכנסתו, ומוגש בתום שנת המס. בישראל מרבית השכירים פטורים מהגשת הדוח, בהתאם לפטורים המפורטים בתקנות מס ההכנסה. בעקבות השינויים שחלו בשנת המס 2003 בנושא הכנסות בחול ומיסוי הכנסות מניירות ערך, עודכנו לאחרונה גם תקנות מס הכנסה בנושא פטור מהגשת דוח שנתי. באופן כללי ניתן לומר שהפטור מהגשת דו"ח שנתי לא חל על שכירים שהכנסתם גבוהה במיוחד, בעלי שליטה, עוסקים עצמאים, שכירים שקיבלו דרישה מפורשת מפקיד השומה, תושבי חוץ שהייתה להם הכנסה חייבת במס בישראל, נישומים שאושרה להם פריסת מס ועוד.. נציבות מס הכנסה מאפשרת הגשת דוחות שנתיים לתיאום מס והחזרי מס גם לשכירים שאינם חייבים בהגשת הדוח. לשכיר המועסק בשני מקומות עבודה, לשכיר שלא עבד בחלק מהשנה, שהחליף מקומות עבודה ועוד מגוון רחב של סיבות, כדאי פעמים רבות להגיש דוח שנתי, כדרך לביצוע תיאום מס וקבלת החזרים. את הדוח יש להגיש במועד הקבוע בחוק, ולמילוי הדוח יש להשתמש באחד משני הטפסים הבאים: • דו"ח שנתי מקוצר - מיועד רק לשכירים (טופס 135). • דוח שנתי מלא - מיועד לכלל הנישומים כולל שכירים שיש להם גם הכנסה כעצמאים (טופס 1301). • דוח שנתי של חברה – מיועד לחברות (טופס 1214)

דו"ח תזרים מזומנים

דוח המרכז את תזרים הכספים של החברה לתקופה מסוימת כתוצאה מפעילותה התפעולית וכן מפעולות בתחומי ההשקעות והמימון, ומהווה אחד מהדוחות הבסיסים שמרכיבים את הדוחות הכספיים

דוח על המצב הכספי (מאזן)

דוח חשבונאי (כספי) - המייצג את המצב הפיננסי של החברה נכון ליום מסוים (ברגע נתון), בדרך כלל בתום תקופה חשבונאית. דוח זה מתאר את סך נכסי החברה, התחייבויותיה וההון העצמי שלה. הדוח מחולק לשני צדדים: מצד ימין (צד ה"אקטיב") מוצגים הנכסים ומשמאל (צד ה"פאסיב") מוצגים ההתחייבויות וההון העצמי, וסך שני הצדדים תמיד שווה . דוח זה ידוע גם בשמו הקודם "מאזן".

דיבידנד

אחוז מהרווח נטו (= הרווח הנקי) שמחולק בין בעלי המניות, מבוטא באחוזים ל- 1 ערך נקוב. חלוקת הדיבידנד דורשת את אישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. דיבידנד יכול להיות משולם במזומנים או בשווי מזומנים.

דיפלציה

זוהי תופעה הפוכה לתופעת האינפלציה. זוהי תופעה כלכלית של ירידה במחיריהם של סחורות ושרותים הגורמת לעלייה בכח הקנייה של המטבע, ולעלייה בערך הכסף.

דירקטור חיצוני

דירקטור שאין לו זיקה כלכלית לחברה, ואין לו קשר מהותי להנהלה העסקית. הדירקטור החיצוני ממונה על-ידי האסיפה הכללית ברוב של שליש מקולות בעלי המניות שאינם בעלי שליטה בחברה.

דירקטוריון (מועצת המנהלים)

מועצת המנהלים של חברה, מתמנית ע"י אסיפת בעלי המניות. הדירקטוריון עוסק בגיבוש האסטרטגיה של החברה, מתווה את מדיניותה ומפקח על פעילותה. מועצת המנהלים מייצגת את בעלי המניות , וברוב התאגידים חברי הדירקטוריון אינם משמשים כשכירים של החברה ואינם מקבלים ממנה משכורת.

דמי אבטלה

גימלה מחליפת שכר המשולמת לאדם שעומד בתנאי הזכאות לקבלת הגמלה כגון: תקופת אכשרה, נכונות לקבל כל עבודה מוצעת וכד'. תקופת הזכאות לדמי אבטלה תלויה בגיל הדורש ובמספר התלויים בו, שעור דמי אבטלה נקבע על סמך ממוצע שכרו של האדם ב- 75 ימי העבודה שקדמו לחודש שבה החלה תקופת האבטלה ועד לתקרה של שכר ממוצע במשק עבור חמשת החודשים הראשונים ומהחודש השישי מקסימום 2/3 משכר ממוצע במשק. על-פי חוק תוכנית החירום הכלכלית החל מיולי 2002 מופחתים סכומי דמי האבטלה ב-4%, ובעד חמשת ימי האבטלה הראשונים בכל 4 חודשים רצופים אין משולמים דמי אבטלה.

דמי ביטוח בריאות

תשלום דמי בטוח בריאות הינם מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי. התשלומים מועברים למוסד לבטוח לאומי ביחד עם דמי הביטוח הלאומי. חוק בטוח בריאות ממלכתי מגדיר את סל השירותים המסופקים למבוטח במסגרת זו, את הזכות לקבלת שירותי בריאות, את המעבר מקופת חולים אחת לאחרת וכדו'. כל מרכיבי השכר החייבים בדמי בטוח לאומי חייבים גם בדמי בטוח בריאות והתקרות שנקבעו לצורך תשלום דמי בטוח לאומי ודמי בטוח בריאות הינן זהות. שיעורי התשלום לדמי ביטוח לבריאות הינן: עד תקרת השיעור המופחת ישלם העובד 3.10% משכרו, על שכר מעל תקרת השיעור המופחת ועד לתקרה המקסימאלית ישלם העובד 5%, המעביד אינו מפריש לבטוח בריאות.

דמי ביטוח לאומי

תשלום דמי בטוח לאומי הינו חובה מכוח חוק בטוח לאומי. שיעורי התשלום מבוססים על ענפי הבטוח בהם מבוטח האדם ע"י במוסד לבטוח לאומי כגון: • בטוח אמהות • בטוח ילדים • נפגעי עבודה, • נפגעי תאונות, • אבטלה • נכות, • סיעוד, • זקנה ושאירים, • זכויות עובדים בפשיטת רגל • וכו', סך ענפי הבטוח בהם מבוטח אדם בהתאם לגילו ולמצבו האישי מהווה את הבסיס לקביעת שיעור דמי הביטוח בגינו. כמו כן נקבעה תקרת הכנסה בגינה ישולם שיעור מופחת ותקרה מקסימאלית לניכוי והפרשה לדמי ביטוח לאומי. עובד בגילאים 18-67 מבוטח בכל ענפי הביטוח ולכן שיעור דמי הביטוח שחל עליו הוא מקסימאלי. עובד שכיר – על חלק שכרו שעד 60% מהשכ"מ (=השכר הממוצע במשק) ישלם העובד 3.5% משכרו, על חלק שכרו שמעל 60% מהשכ"מ ועד לתקרה המקסימאלית ישלם העובד 12%, המעביד יפריש בגינו על שכרו החייב בדמי ביטוח לאומי שעד 60% מהשכ"מ – 3.55% ועל חלק שכרו החייב בדמי ביטוח לאומי שמעל 60% מהשכ"מ ועד לתקרה – 7.6%. עובד עצמאי – על חלק הכנסתו שעד 60% מהשכ"מ – ישלם 5.97% ועל חלק הכנסתו שמעל 60% מהשכ"מ וכד לתקרה – ישלם 17.83%. כל מרכיבי השכר החייבים במס הכנסה חייבים גם בדמי בטוח לאומי מלבד תשלומים מסוימים כגון תשלומים הקשורים בניתוק יחסי עובד מעביד לדוגמה: פדיון חופשה, פיצויי פיטורין וכדו'. דרך התשלום של עובד עצמאי היא ע"י תשלום מקדמות (באמצעות פנקס מקדמות הנשלח אליו מביטוח לאומי).

דמי חגים

עובד זכאי לתשלום עבור 9 ימי חג בשנה לפי דתו (עובד שאינו יהודי יכול לקבל תשלום ימי חג על פי דתו), אם לא חלו ביום המנוחה השבועי (שבת). עובד אינו זכאי לתשלום עבור יום נוסף בגין חג החל ביום המנוחה השבועית אלא אם כן חל עליו הסכם עבודה, חוזה אישי, הסכם קיבוצי או צו הרחבה אחר. 9 ימי חג הם : שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, שני ימי סוכות (ראשון ואחרון), שני ימי פסח (ראשון ואחרון) חג השבועות ויום העצמאות.

דמי לידה

גמלה מחליפת שכר המשולמת ליולדת שיצאה לחופשת לידה ושעמדה בתנאי הזכאות לקבלת הגמלה כגון: עבדה בישראל ושולמו בגינה דמי ביטוח לאומי. תקופת חופשת הלידה המזכה בתשלום דמי לידה מחושבת עפ"י מספר החודשים שבהם שולמו בגין העובדת דמי בטוח לדוגמא: 10 חודשים מתוך 14 או 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו להפסקת עבודתה עקב ההיריון או הלידה מזכים ב-105 יום לדמי לידה. אם שולמו בעדה דמי בטוח על 6 חודשים מתוך 14 חודשים שקדמו להפסקת עבודתה עקב ההיריון או הלידה תהיה זכאית ל - 56 יום. שיעור דמי הלידה מחושב על סמך שכרה של העובדת ב-3 החודשים שקדמו להפסקת העבודה עקב ההיריון או הלידה ועד לתקרת המקסימום לתשלום דמי בטוח לאומי (מקסימום גמלת דמי לידה ליום - 1,240.50 ש"ח החל ב – 1.1.2008). סכום הקצבה היומי לו זכאית היולדת הוא הגבוה מבין השניים: השכר של היולדת ב- 3 החודשים המלאים שקדמו להפסקת העבודה, לחלק ב-90 השכר של היולדת ב-6 החודשים המלאים שקדמו להפסקת העבודה, לחלק ב-180 כלומר, אם הפסקת לעבוד באמצע חודש יולי, הקצבה שלך תחושב לפי ממוצע השכר שלך בחודשים אפריל עד יוני, או בחודשים ינואר עד יוני, הגבוה מבין השניים. אם בחלק מהחודשים שלפיהם מחושבים דמי הלידה היולדת היתה בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי – השכר שיילקח בחשבון עבור חודשים אלה לצורך חישוב הקצבה הוא 5,137 ש"ח לחודש. עובדת עצמאית שימי לב, בשלב הראשון השכר שלך ייקבע לפי המקדמות שאת משלמת לביטוח לאומי. בשלב השני, עם קבלת השומה ממס הכנסה, השכר שלך ייקבע לפי השומה הנוכחית או השומה של השנה הקודמת - הגבוהה מביניהן. אם את עובדת עצמאית וגם עובדת שכירה - תהיי זכאית לדמי לידה עבור כל ההכנסות שלך, אך לא יותר ממקסימום דמי הלידה ליום, ובתנאי שצברת תקופת אכשרה כעובדת עצמאית וכעובדת שכירה - כל אחד בנפרד. מקסימום גמלת דמי לידה ליום – 1,481.33 ש"ח (נכון לשנת 2019)

דמי מחלה

דמי מחלה משולמים לעובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במגבלת מכסת ימי המחלה שצבר העובד. על פי חוק דמי מחלה עובד זכאי ל-18 ימי מחלה בשנה, עם זכות לצבירה עד למקסימום של 90 יום. בעד היום הראשון למחלה העובד אינו זכאי לתשלום, בעד היום השני והשלישי העובד זכאי ל-% 50 משכרו היומי, בעד היום הרביעי למחלה ואילך העובד זכאי ל-% 100 משכרו היומי. אי-תשלום ימי מחלה נחשב כהלנת שכר. כמו כן זכאי העובד לדמי מחלה כאשר הוא מנצל ימי מחלה, בגבולות מכסה נפרדת שנקבעה לעניין זה, לשם טיפול בבן משפחתו החולה.

דמי נסיעה

כל מעביד חייב בהשתתפות בדמי הנסיעה הממשיים שמוציא העובד בדרכו לעבודה וחזרה ממנה בתחבורה הציבורית - עד לתקרה שנקבעת מפעם לפעם. זכאותו של עובד לקבלת תשלום על הוצאות הנסיעה שהיו לו על מנת להגיע מביתו לעבודה וחזרה לפי מספר ימי העובדה בהם נכח במהלך החודש נקבעת מכוח הסכם קיבוצי שהוחל על כלל המשק בצו הרחבה. מכוח הסכם זה נקבעה תקרה מקסימאלית לגובה דמי הנסיעות שיש לשלם לעובד לכל יום עבודה. הבסיס לחישוב דמי הנסיעה הוא עלות הנסיעה בכרטיסיית הנחה למספר נסיעות או כרטיס חודשי - חופשי. תשלום הנסיעות הינו ברוטו וחייב בניכוי מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות. כיום יש מעבידים רבים הנוהגים לשלם לעובדים עלות כרטיס חופשי חודשי בקווי התחבורה הציבורית המשמשים את העובד להגיע לעבודה ובחזרה.

הגנת השכר

חוק הגנת השכר מגדיר מהי פגיעה בשכרו של העובד וקובע את מועדי תשלום השכר, מתי חלה הלנת שכר, מהם הסכומים המותרים לניכוי משכרו של העובד (לדוגמה: סכומים המותרים לעיקול) ושיעור הפיצוי בגין הלנת שכר. מועד תשלום השכר: המעביד חייב בתשלום השכר ביום האחרון של החודש שבעדו משתלם השכר, ולא יאוחר מה-9 לחודש העוקב. אם לא ישולם השכר עד ל-9 לחודש העוקב יחויב המעביד בתשלומו בצירוף פיצויי הלנת שכר בשיעור של 5% בעד השבוע הראשון להלנה (החל מה-1 לחודש העוקב) ו-10% בעל כל שבוע שלאחר מכן.

הודעה לעובד

בהתאם לחוק "חוק הודעה לעובד" שנכנס לתוקפו במהלך יוני 2002, המעביד חייב למסור לעובד תוך 30 יום מיום קבלתו לעבודה - הודעה בכתב המפרטת את תנאי העסקתו. פירוט תנאי העבודה של העובד בהודעה יכלול את הפרטים הבאים : • זהות המעביד וזהות העובד (פרטים אישיים). • תאריך תחילת העבודה וסיום העבודה (אם חוזה העבודה הוא לתקופה קצובה). • הגדרת ותיאור התפקיד. • שם ותואר תפקידו של הממונה הישיר. • גובה השכר ומועד תשלומו (היה וכפוף להסכם קיבוצי יש לציין דירוג ודרגות שכר). • תנאים סוציאליים - פירוט התנאים ולמי הם משולמים. • היקף המשרה. • ארגון המעבידים שהמעביד חבר בו, אם קיים. כל שינוי בתנאי העבודה ימסרו לעובד בכתב, למעט שינויים על פי חוק ו/או שינויים המופיעים בתלוש השכר. עובדים שהחלו לעבוד לפני החלת החוק יכולים לקבל הודעת מעביד לאחר שיבקשו זאת מהמעביד בכתב. אי העברת פרטים אלו לעובד בכתב מהווה עבירה פלילית, וגוררת הטלת קנסות כספיים על המעביד.

הון זר

חלק מהונה של החברה אשר נובע ממימון זר כדוגמת : הלוואות שניתנו לחברה (מבנקים ומנושים אחראים) ומכספים שנתקבלו מהנפקת אגרות חוב. שאר הון החברה שייך להון העצמי. במאזן החברה ההון הזר מוצג במסגרת ההתחייבויות.

הון חוזר

נכסים שוטפים בניכוי התחייבויות שוטפות. ההון החוזר מהווה את אחת האינדיקציות לנזילות של הפירמה.

הון מניות

1) הקניין של המניות בחברה, המגובות בתעודות המונפקות לבעלי המניות של החברה. 2) סעיף מאזני המופיע תחת הקבוצה של הון קרנות ועודפים. סעיף זה מציג את הרכב המניות של החברה לסוגיו השונים.

הון מניות מונפק

חלק מהון המניות, שהונפק לבעלי מניות ונמכר למשקיעים.

הון מניות נפרע

1) הון המניות המוחזק על ידי ציבור המשקיעים. 2) ההון המונפק שתשלומו נדרש ונפרע על ידי בעלי המניות (= הון המניות ששולם עבורו).

הון מניות רשום

ההון שנרשם בעת הקמת החברה, המהווה מסגרת מקסימאלית ליכולת ההנפקה של החברה. כלומר הסכום המרבי של שוויון הנקוב של יחידות מניה מכל סוג שהוא, שהחברה רשאית להנפיק כפי שנקבע בתקנון ההתאגדות שלה. חברה ראשית להנפיק מניות בפחות מסכום ההון הרשום, אך אם ברצונה להנפיק יותר, הדבר מחייב פניה לבעלי המניות וקבלת החלטה על הגדלת ההון הרשום.

הון עצמי

הון עצמי הוא הזכות השיורית בנכסי הישות לאחר ניכוי כל התחייבויותיה (דהיינו : ההון העצמי שווה לנכסי החברה פחות התחייבויותיה) והוא מייצג את סך ההשקעות של בעלי המניות בחברה (הכולל הון, קרנות ועודפים).

הוצאה מוכרת בניכוי

הוצאה פירותית שניתן להפחיתה מהכנסה של יחיד או תאגיד, כך שסכום ההוצאה יקטין את ההכנסה החייבת במס (להבדיל מהוצאה הונית שנחשבת לנכס ומופחתת על פני אורך חיי הנכס). פקודת מס הכנסה מתירה לנכות אך ורק הוצאות ששימשו בייצור ההכנסה, כפי שמפורט בסעיף 17 לפקודה, ומגדירה הוצאות מסוימות כהוצאות שאינן מותרות לניכוי כלל או שלגביהם נקבעה תקרה לגובה ההוצאה המותרת בניכוי (הוצאות עודפות), למשל: הוצאות אחזקת רכב, כיבודים,נסיעות לחו"ל וכו'.

הוצאות אש"ל בארץ

אם הציג העובד קבלות: אם לא הציג העובד קבלות: ארוחת בוקר - 1 ש"ח ארוחת בוקר - 1 ש"ח ארוחת צהרים - 4 ש"ח ארוחת צהרים - 3 ש"ח ארוחת ערב - 2 ש"ח ארוחת ערב - 1 ש"ח הסכומים המותרים עבור ארוחות לעובדים הנשלחים לביצוע תפקידם מחוץ למקום עיסוקם העיקרי במרחק שהוא מעל 10 ק"מ מתחום מקום המגורים הקבוע ומקום העיסוק העיקרי. לגבי עובד השוהה מחוץ לתחום הישוב שבו נמצא מקום מגוריו הקבוע לפחות עשרים ימים בחודש ובמשך לא פחות משלושה חודשים בשנת מס אחת – יותרו בניכוי בחודשים האמורים, 60% מההוצאות דלעיל.

הוצאות הנהלה וכלליות

סעיף בדוח רווח והפסד, הכולל את ההוצאות הקשורות בניהולה והפעלתה של הפירמה, שאינן מהוות עלויות ייצור (עלות המכר) או הוצאות מכירה, כגון: שכר מנהלים, הוצאות הקשורות במטה החברה וכדו'.

הוצאות לשלם

זהו סעיף מאזני הנכלל תחת ההתייחבויות השוטפות. סעיף זה מורכב מההוצאות שהפירמה חייבת בהם ושטרם נרשמו בספרים (נזקפו להוצאות), כגון: הוצאות טלפון לשלם,דמי שכירות לשלם וכו'.

הוצאות מימון

סעיף בדוח רווח והפסד, הכולל את ההוצאות בגין ריבית, דמי ניהול, הפרשי הצמדה וכדו' ששילמה החברה על הלוואות, ופעילויות המימוניות (פיננסיות) שלה. כמו כן כולל סעיף זה ריבית מצדדים קשורים וכו'.

הוצאות מכירה

סעיף בדוח רווח והפסד, הכולל את ההוצאות שנעשו לשם שיווק ומכירה של המוצרים. למשל: הוצאות שכר ונילוות של אנשי המכירות,פרסום, מחקרי שוק, אריזה ומשלוח, הוצאות שיווק וקידום מכירות, עמלות סוכנים וכו'.

הוצאות מראש

תשלומים בעד סחורה או שירותים, שטרם נתקבלו ושטובת ההנאה מהם תהיה בעתיד, למשל: דמי ביטוח ששולמו מראש.

הוצאות נדחות

הוצאות שהוצאו בעבר הנושאים אופי של נכס או השקעה ועדיין לא הופחתו בדוח רווח והפסד. הוצאות אלו נמנות עם קבוצת הנכסים הלא מוחשיים,כגון: מוניטין, מסים נדחים, פטנטים וכדו'. מכיוון שטובת ההנאה שנקבל מנכסים אלו נפרסת על תקופה שהיא ארוכה משנה, בכל שנה מפחיתים חלק מההוצאה כהוצאה שוטפת עד להפחתה המלאה של הנכס.

הוצאות נסיעה

כל מעביד חייב בהשתתפות בדמי הנסיעה הממשיים שמוציא העובד בדרכו לעבודה וחזרה ממנה בתחבורה הציבורית - עד לתקרה שנקבעת מפעם לפעם. זכאותו של עובד לקבלת תשלום על הוצאות הנסיעה שהיו לו על מנת להגיע מביתו לעבודה וחזרה לפי מספר ימי העובדה בהם נכח במהלך החודש נקבעת מכוח הסכם קיבוצי שהוחל על כלל המשק בצו הרחבה. מכוח הסכם זה נקבעה תקרה מקסימאלית לגובה דמי הנסיעות שיש לשלם לעובד לכל יום עבודה. הבסיס לחישוב דמי הנסיעה הוא עלות הנסיעה בכרטיסיית הנחה למספר נסיעות או כרטיס חודשי - חופשי.

הוצאות עודפות

הוצאות שאינן מותרות בניכוי, במלואן או בחלקן לצורך חישוב מס ההכנסה על ריווחי הפירמה. תקנות מס הכנסה המותקנות על-פי סעיף 31 לפקודת מס הכנסה, מגבילות או שאינן מתירות כלל, ניכוי של הוצאות מסוימות. הוצאות אלה כוללות בעיקר חלק מהוצאות המעביד להחזקת רכב צמוד, הוצאות נסיעות לחו"ל מעל התקרה, הפקדות המעביד לקופות גמל החורגות מהמגבלות שבפקודת מס הכנסה ועוד. עקרונית, ניתן לחלק את ההוצאות העודפות לשתי קבוצות. הוצאות ניתנות ליחוס: הוצאות שניתן ליחס כהטבה לעובד ספציפי, ע"י הוספתן להכנסתו של העובד (כגון: נסיעות לחו"ל, החזקת רכב צמוד, אש"ל, מתנות וכו'). הוספת ההוצאה לשכרו של העובד הופכת את ההוצאה להוצאה המותרת בניכוי בידי המעביד, מתוך הגישה, שההוצאה הניתנת ליחוס מתחייבת במס אצל המקבל (העובד). לדוגמה : דמי שימוש ברכב המתווספות להכנסתו של העובד לצורכי חישוב מס הופכות בכך לחלק ממשכורתו ומקטינות את ההוצאה שאינה מותרת לניכוי (הוצאה עודפת). הוצאות שאינן ניתנות ליחוס: הוצאות שאינן מותרות לניכוי וגם לא ניתן ליחסן לעובד ספציפי לכן מתחיבות במקדמות בשל "הוצאה עודפת". בגין הוצאות המוגדרות כהוצאה עודפת, הפירמה חייבת בתשלום מקדמות חודשי למס הכנסה כדלקמן: • חברות- 45% מלכ"ר- 90%

הוצאות שהייה מותרות (לעובד זר)

תקנות מס הכנסה מתירות בניכוי (הקטנת ההכנסה החייבת במס של העובד) חלק מהוצאות השהייה של עובד זר בעת שהותו בארץ. בהתאם לכללים שנקבעו ועל-פי תקרות, לדוגמה: הוצאות טיסה: החזר הוצאות טיסה מוכר כהוצאה, בכפוף להמצאת מסמכים מתאימים. הוצאות דיור: החזר הוצאות דיור לרבות כל הוצאות הדיור כגון ארנונה, חשמל, מים, גז, ועד בית וכיו"ב (בין במלון ובין בשכירת דירה) בכפוף להמצאת קבלות. ארוחות: הוצאות לארוחות מוכרות כהוצאה. בהיעדר קבלות, יותר כהוצאה סכום שהוציא עובד בעד ארוחות בשל כל יום שהייה עד לתקרה שנקבעה ליום. סך ההוצאה בגין סעיף זה לא יעלה על 50% מהשכר הרגיל.

היוון

1) "תרגום והמרת" סכום כספי בתקופה אחת למונחי תקופה אחרת. למשל, המרת עלויות עתידיות, לערך הוני השווה לערך השוטף. 2) חישוב שבמסגרתו ממירים סדרה של תקבולים עתידיים לסכום חד פעמי בהווה. באמצעות הוון ניתן לחשב, כמה יהיו שווים בערכים של היום, סך התקבולים החודשיים מקרן פנסיה או מחברת הביטוח בשנים שלאחר גיל הפרישה. 3) רישום של הוצאה כהוצאה לטווח ארוך או נכס הון במקום כהוצאה שוטפת. למשל, היוון הוצאות מימון למבנה כחלק ממחיר המבנה.

הכנסה

1) לעניין דוח רווח והפסד – המונח הכנסה כולל תחתיו הן הכנסות והן רווחים. הכנסות נובעות ממהלך הפעילויות הרגילות של הישות. שמות שונים מתייחסים להכנסות : מכירות, ריבית, דיבידנדים, עמלות, דמי שכירות, תמלוגים וכדו'. פריטים אחרים, אשר מקיימים את הגדרת הכנסה, ועשויים / אינם עשויים לנבוע ממהלך הפעילויות הרגיל של הישות נכללים תחת המינוח רווחים. הרווחים משקפים גידול בהטבות הכלכליות ובנקודה זו הם אינם נבדלים באופיים מההכנסות. דוגמאות לרווחים – רווחים מגידול ערך בספרים של נכסים לזמן ארוך, רווחים הנובעים ממימושם של נכסים בלתי שוטפים וכו'. בדרך כלל כאשר במסגרת דוח רווח והפסד מכירים ברווחים, הם יוצגו בנפרד מההכנסות היות ש המידע בגינם הוא שימושי לקבלת החלטות כלכליות. לרוב הרווחים מוצגים בקיזוז הוצאות קשורות. הביטוי של ההכנסה הוא בדמות תוספת לנכסים שונים או בגידול בערכם (למשל : קבלת מזומנים תמורת מתן שירות). יש לציין כי הכנסה יכולה לנבוע גם במקרה בו מסלקים התחייבויות בדרך של מכירת סחורות, מתן שירות וכדו' . 2) לעניין מס הכנסה – סך כל הכנסתו של אדם מן המקורות המפורשים בסעיפים 2 ו – 3 לפקודת מס הכנסה בצירוף סכומים שנקבע לגביהם בכל דין שדינם כהכנסה לעניין פקודת מס הכנסה. הכנסות כוללות בין השאר : • הכנסה מעסק ומשלח יד. • הכנסה משכר עבודה. • הכנסות פיננסיות (דיבידנד וריבית). • הכנסה מקצבאות. • הכנסה מדמי שכירות. • הכנסות מחקלאות. • ועוד ...

הכנסה חייבת

על פי פקודת מס הכנסה, הכנסה חייבת היא ההכנסה לאחר הניכויים, הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין.

הכנסה מיגיעה אישית

פקודת מס הכנסה מגדירה כהכנסה מיגיעה אישית, כספים שנתקבלו (בכסף או בשווי כסף) בתמורה ל : • עבודה בצורה של שכר ומשכורת, • הכנסות של עצמאי מעסק או ממשלח יד • קצבאות שונות • מענק שנתקבל עקב פרישה או עקב מוות • סכום המתקבל בידי אדם מדמי שכירות מהשכרת נכס, שבמשך עשר שנים לפחות לפני תחילת השכרתו שימש בידי האדם להפקת הכנסה מיגיעה אישית, מעסק או ממשלח יד • כל הכנסה אקטיבית אחרת המוגדרת בפקודה (להבדיל מהכנסות מריבית, דיבידנד וכדו', שנחשבות להכנסות פסיביות). הכנסות מיגיעה אישית מהוות הכנסה חייבת, וממוסות בהתאם למדרגות המס השונות הקבועות בפקודה.

הכנסות (הוצאות) אחרות

סעיף בדוח רווח והפסד, הכולל את ההכנסות / הוצאות של הפירמה הנובעות מפעולות שאינן הפעילות העסקית הרגילה. למשל: הכנסות (הוצאות) שנבעו ממימוש רכוש קבוע, הכנסות מדיבידנד ועוד.

הכנסת עצמאי

הכנסה של יחיד מעסק או ממשלח יד שהוא עוסק בו לבד או עם שותפים, שאינה נובעת ממשכורת ומיחסי עובד מעביד. ההכנסה הנ"ל מוגדרת כהכנסה מיגיעה אישית והיא חייבת במס.

הלנת פיצויי פיטורין

חוק הגנת השכר קובע מועד תשלום פיצויי פיטורין תוך 15 יום מיום הפסקת העבודה בנסיבות המזכות את העובד לפיצויי פיטורין (במקרים חריגים המפורטים בחוק נקבעו מועדים אחרים). תשלום פיצויי פיטורין במועד מאוחר מהמועד הנ"ל מהווה הלנת פיצויי פיטורין. פיצויי פיטורין מולנים מזכים את העובד לתבוע פיצוי בגין הלנת פיצויי פיטורין.

הלנת שכר

תשלום שכר במועד מאוחר יותר ממועד התשלום הקבוע בחוק הגנת השכר נקרא "הלנת שכר". בחוק הגנת השכר, נקבע כי שכר עבודה המשתלם על בסיס חודשי יש לשלם בתום החודש שעבורו הוא משולם, אולם, נקבע כי אם ישולם השכר בתוך 9 ימים לאחר תום החודש, לא ייחשב הדבר כהלנת שכר. כל איחור בתשלום מעבר ליום התשיעי, יחייב את המעביד בפיצוי הלנת שכר על כל תקופת האיחור (החל מהיום הראשון) בהתאם לקבוע בחוק הגנת שכר. אם לא ישולם השכר עד ל-9 לחודש העוקב יחויב המעביד בתשלומו בצירוף פיצויי הלנת שכר בשיעור של 5% בעד השבוע הראשון להלנה (החל מה-1 לחודש העוקב) ו-10% בעל כל שבוע שלאחר מכן.

הנהלת חשבונות דו צידית

שיטת הרישום המקובלת ביותר לרישומים החשבונאיים. רישומי העסקאות נעשים בשני חשבונות (חובה וזכות), תוך התייחסות למקורות ושימושים (לדוגמא: סחורה שנקנתה במזומן - השימוש שלה יהיה חשבון קניות שירשם בצד חובה והמקור שלה יהיה חשבון בנק/קופה שירשם בצד זכות). ברישום של כל פעולה שני הצדדים צריכים תמיד להתאזן. שיטה זו מקיימת את העיקרון החשבונאי שסך הנכסים = סה"כ ההתחייבויות + הון עצמי, וידועה גם בשם הנהלת חשבונות כפולה. בשיטה זו רושמים את כל ההכנסות וההוצאות בעסק ובנוסף מנהלים רישום מלא של כל הפעולות הכספיות בעסק כגון: רישום כל התנועות בבנקים, רישום כרטיסי לקוח, כרטיסי ספק, כרטיסי עובדים, כרטיסי בעל העסק, כרטיסי רכוש קבוע וכד'.

הנהלת חשבונות חד צידית

שיטת רישום שבה נעשה רישום העסקאות בצד אחד בלבד. לפי שיטה זו רושמים בספרי החשבונות רק את ההכנסות וההוצאות, לפי חשבוניות ההכנסה וחשבוניות ההוצאה של העסק. שיטה זו בדרך כלל משקפת רק את התנועה במזומנים ואת הרווח וההפסד של העסק, והיא מקובלת לגבי בעלי מקצועות חופשיים ועוסקים עצמאיים, שהיקף פעילותם מצומצמת.

הנהלת חשבונות כפולה

ראה לעיל בהגדרת הנהלת חשבונות דו – צידית.

הנפקה

גיוס הון למימון פעילות החברה בדרך של מכירת חלק בבעלות החברה, באמצעות מכירת ניירות ערך (ע"י חברה או מדינה). כתוצאה מההנפקה לבעלי המניות החדשים זכות יחסית על נכסי החברה ורווחיה, ואילו זכויותיהם של בעלי המניות הראשונים מדוללים. ישנן הנפקות שהן הנפקות פרטיות וישנן הנפקות שהן ציבוריות (לציבור הרחב).

הסדר כובל

הסדר בין שניים או יותר שבא להגביל במפורש או שלא במפורש, את אחד הצדדים להסדר, במטרה להפחית את התחרות ביניהם (למשל : שיתופי פעולה בענייני מחירים, תחומי שיווק, איכות המוצר וכו'). הסדר קובל מוסדר במסגרת החוק להגבלים עסקיים, ועל כל צד להסדר חלה החובה להירשם במירשם ההסדרים הכובלים, המנוהל על- ידי הממונה על הגבלים עסקיים. בשל אופי ההסדר, המועצה לפיקוח על ההסדרים בודקת את טובת הכלל שכרוכה בהסדר, מול הנזק שעלול להיגרם לחלק מהכלל, או ליחידים שאינם צדדים להסדר, ובסמכותה לאשר, לאשר בהתניה (לדרוש קיום תנאים מסוימים) או לבטל את ההסדר. פרטיו של הסדר שאושר צריכים לבוא לידיעת הציבור על ידי פרסום באחד העיתונים היומיים.

הפסד גולמי

הפסד גולמי הוא ההיפך מרווח גולמי. זהו הפסד, הנובע מעודף סכומי ההוצאה והעלויות הקשורות לפעילות העסקית השוטפת על סכומי ההכנסה והמכירות, כלומר ההפרש השלילי בין מכירות נטו של חברה לבין עלות המכר שלה. בחישוב ההפסד הגולמי כוללים רק הכנסות שנבעו מהפעילות השוטפת

הפסד מיוחד

זהו סעיף בדוח רווח והפסד, הכולל הפסדים הנובעים מאירועים חריגים שאינם קשורים לפעילות השוטפת (כגון: שריפות, אסונות טבע וכו'). ההפסד מיוחד מוצג בדוח רווח והפסד בנפרד מהפעילות השוטפת של העסק.

הפסד נקי

עודף סכומי ההוצאה וההפסדים על כל סכומי ההכנסה והרווחיים, שהיו לחברה במשך תקופת זמן נתונה.

הפרשה לחובות מסופקים

מדובר בהפרשה בגין חובות מסופקים. ההפרשה הנ"ל מוצגת כהקטנת סעיף הלקוחות.

הפרשה לפיצויים

תשלום חודשי של המעביד למימון תשלומי הפיצויים העתידיים של העובד. בתוכנית ביטוח מנהלים מפרישים מידי חודש 8.33% מהשכר ברוטו.

הפרשות בגין עובדים

תשלומים המשולמים למוסדות (רשויות), קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או גורם חיצוני אחר בגין שכרו של העובד. מהות ההפרשות מתחלקת בין הפרשות סוציאליות לבין הפרשות מס. הפרשות סוציאליות - בקטגוריה זו נכללות כל ההפרשות לתנאים סוציאליים כגון: הפרשות המעביד לקופת גמל, קרן פנסיה, קרן השתלמות, ביטוח לאומי וכד'. במהותן הפרשות אלו מקנות לעובד זכויות סוציאליות ומימושן מותנה בקיום התנאים למימוש הזכות, לדוגמה: קרן השתלמות - תום 6 שנות חברות בקרן (בנסיבות מיוחדות ניתן למימוש לפני תום 6 שנים). קרן פנסיה - גיל פרישה לגמלאות, נכות, פטירה וכד' בטוח לאומי - זכאות לגמלאות השונות ו/לקצבאות המוסד לבטוח לאומי בעת קיום תנאי הזכאות לאותה גמלה או קצבה. הפרשות מיסויות - בקטגוריה זו נכללים תשלומי מעביד בגין שכרו של העובד למס מעסיקים ומס שכר.

הפרשי הצמדה

לפי פקודת מס הכנסה הפרשי הצמדה הינם סכומים שנוספו לחוב או תביעה עקב הצמדה לשער המטבע, למדד המחירים לצרכן או למדד אחר לרבות הפרשי שער. לעניין הפטור ממס יראו כהפרשי הצמדה כל סכום שנוסף לסכום חוב או לסכום תביעה עקב הצמדה לשער המטבע או למדד המחירים לצרכן, לרבות הפרשי שער.

הצהרת הון

דין וחשבון, המכיל פרטים מלאים על הנכסים וההתחייבויות של הנישום לתאריך מסוים. הצהרת ההון באה לבדוק את המקורות של הנישום לנכסים הנמצאים בבעלותו. הצהרת הון מגישים למס הכנסה (פקיד שומה) נישומים הנדרשים לכך. הצהרת הון משמשת כדוח השוואתי לשתי תקופות שלגביהן היא הוגשה, ובודקת את השינויים וההפרשים בהון של הנישום.

הקצאה

חלוקה של גורם מסוים באופן יחסי, בין הגורמים השונים שאליהם הוא מתייחס, למשל: הקצאת מניות, הקצאת משאבים, הקצאת עלויות וכו'.

הרמת מסך

הרמת מסך היא ביטוי משפטי לביטול ההפרדה המשפטית הקיימת בין האישיות המשפטית הנפרדת של תאגיד לבין האישיות המשפטית של בעלי המניות או נושאי המשרה של התאגיד, או ההפך (חריג לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת שבדיני החברות).

הרשות לניירות ערך

גוף הפועל מכח החוק לניירות ערך ותפקידו שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, כנקבע בחוק הנ"ל.

השקעה

הוצאה המשמשת לרכישת נכסים,מתוך ציפייה לתמורה בצורת תשואה.

השתתפות עצמית

סכום ראשוני ידוע מראש שבו ישא על עצמו מבוטח המופיע בפוליסה בכל בתביעה העומדת לתשלום.

התחייבויות

1) החובות או ההתחייבויות שהחברה חייבת לנושיה, בכסף או בשווי כסף. 2) הסעיף במאזן המציג את הנ"ל הינו סעיף ההתחייבויות כשיש חלוקה בין ההתחייבויות לזמן קצר (התחייבויות שוטפות) ,התחייבויות לזמן ארוך, עתודות והתחייבויות תלויות (התלויות יוצגו במאזן בהתקיים תנאים מסוימים).

התחייבויות לזמן ארוך

על פי רוב מדובר בהתחייבויות שמועד פרעונן הוא למעלה מ – 12 חודשים מתאריך החתך.

התחייבויות שוטפות

התחייבויות שיש לפרוע במהלך 12 החודשים מיום החתך (במהלך שנת הפעילות הקרובה). התחייבויות שוטפות כוללות גם את החלויות השוטפות של הלוואות לזמן ארוך וכן תשלומים נדחים שעבר זמנם.

ועדת מאזן

ועדת מאזן היא ועדה שממנה הדירקטוריון מבין חבריו על-מנת שתבדוק את הדוחות הכספיים המוגשים לאישורו ביתר פירוט ועומק מהבדיקות הניתנות להיעשות במסגרת ישיבת הדירקטוריון בהרכבו המלא. ועדה זו נהוג ורצוי שתורכב מחברים בעלי רקע כלכלי וחשבונאי. אחריותה הראשונית של ועדת מאזן היא לוודא כי הדוחות הכספיים של הארגון מבוקרים כהלכה. לשם-כך היא דנה באופן מפורט בדוחות הכספיים, מנתחת אותם ומביאה המלצותיה בפני מליאת הדירקטוריון..

זיכיון

הסכם משפטי המעניק לזכיין זכות מיוחדת למכור סחורה או שירות שהוא לרוב מותג המוכר לציבור, בתמורה לתשלום קבוע, או אחוזים מהרווח.

זכאי

מי שהלווה, מכר או נתן כספים או נכסים לאחר ויש לו זכות חוקית לדרוש אותם מהחייב.

זכאים

סעיף במאזן בקבוצת ההתחייבויות, הכולל את חובותיה של הפירמה לעובדים, למוסדות בגין עובדים, חובות לרשויות השונות,לצדדים קשורים ועוד.

זכות (רישום בהנהח"ש)

הרישום בהנהלת החשבונות המבוטא ע"י תנועות חשבונאיות (פעולות עסקיות) הנרשמות בצד שמאל של מערכת הנהלת החשבונות הדו - צידית, הבאות לשקף : • תוספת של התחייבויות או הכנסות. • קיטון של נכסים או הוצאות.

חברה אחות

אחת משתי חברות או יותר (חברות בנות), שלהן חברת אם משותפת .

חברה אם

חברה שהיא בעלת 50% ומעלה מהון מניותיה, או 50% ומעלה בזכויות ההצבעה או שרשאית למנות 50% ומעלה מחברי הדירקטוריון של חברה אחרת. החברה הנשלטת נקראת חברת בת. חברה אם יכולה להיות חברה לאחזקות, או חברה עם פעילות משל עצמה. מבחינה חשבונאית חברת האם חייבת לכלול בדוחותיה הכספיים המאוחדים, גם את הדוחות הכספיים של חברות הבת שלה.

חברה בע"מ

זוהי אחת מצורות ההתאגדות. חברה בעירבון מוגבל. ישות משפטית נפרדת מבעליה, המאוגדת למטרות רווח בהתאם לחוק החברות. חברה בע"מ, יכולה להיות חברה פרטית או חברה ציבורית, ואחריות הבעלים בה מוגבלת לגובה השקעתם בחברה. חוק החברות תשנ"ט הוא המסדיר את אופן הקמת החברה ודרכי ניהולה. • חברה בע"מ רשאי לייסד כל אדם, ובלבד שמטרה ממטרות החברה איננה נוגדת את החוק, אינה בלתי מוסרית או אינה נוגדת את תקנות הציבור. • חוק החברות החדש מאפשר הקמת חברה גם ע"י אדם אחד. • בניגוד לעבר אין עוד צורך בתזכיר, לצורך הקמת חברה וכיום נדרש מסמך התאגדות אחד בלבד - התקנון. • דין התקנון, כדין חוזה בין החברה לבין בעלי מניותיה, ולבין בעלי מניותיה לבין עצמם. לעניין פקודת מס הכנסה מוגדרת חברה כ – "חברה שהואגדה או שנרשמה על פי כל דין בר תוקף בישראל או במקום אחר, לרבות אגודה שיתופית".

חברה בת

חברה, אשר חברה אחרת היא בעלת 50% ומעלה מהון מניותיה, או 50% ומעלה בזכויות ההצבעה בה או רשאית למנות 50% ומעלה מחברי הדירקטוריון שלה. החברה השולטת נקראת חברת האם.

חברה ממשלתית

חברה שיותר ממחצית כוח ההצבעה באסיפותיה הכלליות או הזכות למנות יותר ממחצית הדירקטורים נתונים בידי המדינה או בידי המדינה עם חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית.

חברה פרטית

על פי חוק החברות חברה פרטית היא חברה שאינה חברה ציבורית. חברה פרטית אינה רשאית להציע את מניותיה לציבור ולגייס הון באמצעות ניירות ערך, מניותיה אינן סחירות והזכות להעברת מניותיה מוגבלת (העברת מניות חייבת באישור הדירקטוריון וישנה זכות סירוב לבעלי המניות האחרים(. חברה פרטית פטורה מפרסום דוחותיה הכספיים לציבור, ומחוייבת בהגשת הדוח השנתי בלבד (בשונה מחברה ציבורית).

חברה ציבורית

על פי חוק החברות, חברה ציבורית היא חברה שמניותיה רשומות למסחר בבורסה או שהוצעו לציבור על פי תשקיף כמשמעותו בחוק ניירות ערך, או שהוצעו לציבור מחוץ לישראל על פי מסמך הצעה לציבור הנדרש לפי הדין מחוץ לישראל ומוחזקת בידי הציבור.

חברה קשורה

חברה, אשר חברה אחרת (שאינה חברת האם שלה) מחזיקה ב- 25% ומעלה מהון מניותיה, או 25% ומעלה בזכויות ההצבעה בה או רשאית למנות 25% ומעלה מחברי הדירקטוריון שלה, או ש- 25% ומעלה מההון העצמי של החברה האחרת מושקעים בה.

חברת אחזקות

חברה שעיסוקה העיקרי הוא רכישת מניות בחברות אחרות וקיום פיקוח או שליטה עליהן.

חברת ארנק

חברת ארנק היא חברה שתכליתה העיקרית היא הפחתת שיעור מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי לבעליה (שהוא בדרך כלל מועסק ובעלים יחידי של החברה), בעל הכנסה גבוהה באופן ניכר מהממוצע, שעבודתו היא באופן מסורתי משרת שכיר או עצמאי, או שהינו בעל הכנסות פסיביות ניכרות (כדוגמת הכנסות משכירות נדל"ן, תמלוגים שונים ותשלומי ריבית). שימוש בחברת ארנק יצר הפחתה בתשלומי המיסים בהשוואה לתשלומי המס שהיה צריך לשלם בעליה כשכיר או כעצמאי, וכן מעניק יתרונות פוטנציאליים אחרים. חברת ארנק מוקמת לצורך תכנון מס של בעליה, אין בה פעילות כלכלית עצמאית, היא מספקת את אותו שירות שהיה בעליה מספק לו היה שכיר או עוסק, ותכליתה העיקרית היא הפחתת תשלומי המס של בעליה. שמה של חברת הארנק נגזר מדרך פעילותה, שבה הכנסתו של בעליה נכנסת אליה כאל ארנק, ממנו הוא מושך דיבידנדים כאשר הוא זקוק לכסף. זהו כינוי לא פורמלי - בפקודת מס הכנסה נכללת חברה כזו בקטגוריה הקרויה חברת מעטים. כיוון שבפעולתן של חברות ארנק יש יתרון מס לבעליהן, הרי מבחינתם של רשות המיסים והמוסד לביטוח לאומי יש בפעילות זו אובדן הכנסות. עקב כך עלו המלצות שונות על מיסוי מיוחד לחברות הארנק, או הגבלת פעילותן. ב"חוק ההסדרים" לשנת 2017 נקבעו כללים למיסוי חברות ארנק, שמבטלים את יתרונות המיסוי שבהן, דבר שקבל ביטוי בין השאר בסעיף 62 א' לפקודת מס הכנסה.

חברת הזנק (Start Up)

חברה הנמצאת בתחילת פעילותה העיסקית, ואשר עוסקת בפיתוח טכנולוגיה חדשה או ביצירת פעילות עיסקית חדשנית, בעיקר בתחום ההיי-טק.

חברת חוץ

חברה הרשומה מחוץ לישראל וכל חבר-בני-אדם, למעט שותפות, שנרשם או שהתאגד מחוץ לישראל.

חוב

מינוח כללי, המייצג את החבויות של הפירמה לנושיה (זכאים).

חוב אבוד

חוב שלא ניתן לגבותו (כגון: לקוח שפשט את הרגל), או חוב שלא כדאי לעסוק בעקיפת התשלום שלו בשל הוצאות הגביה הגבוהות ביחס לסכום החוב.

חוב מסופק

חוב שגבייתו, כולו או מקצתו, מוטל בספק (להבדיל מחוב אבוד שלא ניתן לגבייה כלל). לאור ההסתברות הלא מבוטלת שאחוז מסוים מהלקוחות לא יפרעו את חובותיהם, בשל קשיים פיננסיים או גורמים אחרים. ישנן שיטות שונות למדידת החובות המסופקים (על פי זיהוי ספציפי, כ - % מיתרת הלקוחות וכדו').

חובה (רישום בהנהח"ש)

הרישום בהנהלת החשבונות המבוטא ע"י תנועות חשבונאיות (פעולות עסקיות) הנרשמות בצד ימין של מערכת הנהלת החשבונות הדו - צידית, הבאות לשקף : • קיטון של התחייבויות או הכנסות. • גידול של נכסים או הוצאות.

חופשת לידה

חופשה בת 15 שבועות, שלה זכאית עובדת שילדה או אימצה ילד שגילו עד 10 שנים. עובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד, זכאית להאריך את חופשת הלידה בשלושה שבועות נוספים. במהלך חופשת לידה, נאסר על המעביד להעסיק את העובדת (על-פי חוק עבודת נשים) והוא פטור מלשלם לה שכר. עובדת שעומדת בתנאי הזכאות של המוסד לביטוח לאומי, זכאית לתשלום דמי לידה עבור תקופת חופשת הלידה. עובדת רשאית להתחיל את חופשת הלידה שלה החל משבעה שבועות לפני יום הלידה המשוער, ולהשלים את השאר לאחר הלידה. כיום יכול גם אב לצאת לחופשת לידה חלקית, במקום האם, לאחר תום 6 שבועות מיום הלידה. עבור תקופת חופשת הלידה, נצברות לעובדת זכויות סוציאליות כגון: ימי מחלה, הבראה וכו' (למעט חופשה שנתית הנצברת על בסיס ימי עבודה בלבד). כמו כן נצבר לה ותק וכל הזכויות הנגזרות ממנו (כגון פיצויי פיטורין).

חופשת מחלה

על פי חוק דמי מחלה עובד זכאי ל-18 ימי מחלה בשנה, עם זכות לצבירה עד למקסימום של 90 יום. בגין ימי המחלה משולמים לעובד דמי מחלה. בעד היום הראשון למחלה העובד אינו זכאי לתשלום, בעד היום השני והשלישי העובד זכאי ל-% 50 משכרו היומי, בעד היום הרביעי למחלה ואילך העובד זכאי ל-% 100 משכרו היומי. אי-תשלום ימי מחלה נחשב כהלנת שכר. כמו כן זכאי העובד לדמי מחלה כאשר הוא מנצל ימי מחלה, בגבולות מכסה נפרדת שנקבעה לעניין זה, לשם טיפול בבן משפחתו החולה.

חייב

בעל חוב או לווה (יחיד או תאגיד), החייב כספים לנושים (זכאים). חייב הוא גם מי שיש לו התחייבות מסוימת לאחר, למשל : חברה שהנפיקה אג"ח, מעסיק וכו'.

חייבים

סעיף במאזן בקבוצת הרכוש השוטף, הכולל את החובות של גורמים שונים כלפי החברה (לקוחות, פקיד שומה, רשויות, בעלי מניות וכו').

חכירה

העברת בעלות וזכות השימוש בנכסים כמו: קרקע, מבנה, ציוד, מכונות, פטנטים וכו', מגורם אחד (יחידים ותאגידים) למשנהו, לפרק זמן מסוים, כנגד תשלומים כספיים קבועים ומוגדרים או תמורה אחרת. בדרך כלל התשלומים נושאים אופי של שכירות ("חכירה תפעולית") ומכונים "דמי חכירה". יש מקרים בהם ניתן בתום תקופת החכירה לרכוש את הנכס החכור ("חכירה מימונית").

חלויות שוטפות

סעיף בדוח על המצב הכספי (מאזן), בקבוצת ההתחייבויות השוטפות, הכולל את החלק מן הלוואות לזמן ארוך, שעל החברה לפרוע בתוך 12 החודשים שלאחר יום החתך.

חשבון

רשומות המתארות בתמציתיות את השינויים החלים בסעיפים המאזניים (רכוש, התחייבויות והון)  ובסעיפי רווח והפסד (הכנסות והוצאות) השונים, עקב ביצוע פעולות עסקיות. כלומר, רישום עסקאות ומועדן המבוטא בחיובים וזיכויים - כספיים או בערכים שווי-כסף, המפרט את הפעולות השונות ואת היתרה השוטפת של החשבון.

חשבון נגדי

בהנהלת חשבונות כפולה כל פעולה נרשמת פעמיים, כך שצד החובה וצד הזכות תמיד צריכים להיות מאוזנים. לכל פעולה יש אפוא חשבון נגדי, המאפשר ביקורת מיידית על הרישומים החשבונאיים. ​

חשבונית

חשבונית הינה מסמך מסחרי הכולל פרטים של עסקה בין קונה ומוכר ובין נותן שירות למקבלו. החשבונית, שהיא למעשה דרישת תשלום, מפרטת את הכמות והמחיר המוסכמים של המוצר או השירות אשר סופקו במהלך עסקה בודדת או מספר עסקאות. חשבונית, או בשמה המוכר לציבור "חשבונית מס" (או בשמה הרשמי "חשבונית עסקה"), הינה מסמך מוכר לצרכי התחשבנות עם שלטונות המס. להבדיל מ"חשבון" או "חשבון עסקה" שגם הם כוללים את פרטי המכירה אך אינם מוכרים למע"מ. חשבונית המס קיימת מיום שהושת על ציבור העוסקים חיוב מס ערך מוסף ב- 1976.

חשבונית מס

חשבונית המופקת על-פי הוראות חוק מס ערך מוסף. בחשבונית מס מתווסף לסכום העסקה, סכום מס הערך המוסף המוטל בגין העסקה, כפי שמוגדר בחוק. חשבונית מס היא המסמך היחיד למעט חשבונית מס / קבלה שניתן לקזז ממנה מס תשומות, ורשאי להפיק אותה רק עוסק המוגדר כעוסק מורשה. חשבונית מס תקנית שבגינה ניתן לתבוע מע"מ תשומות היא חשבונית שעל גביה מצויין מספר עוסק המורשה של העסק ורשומה המילה "מקור" במסמך המקורי, ועל יתר ההעתקים מופיעה המילה "העתק". במידה וחשבונית המקור הלכה לאיבוד ניתן להשתמש בחשבונית ההעתק על מנת לתבוע את מע"מ התשומות על ידי כך שרושמים על גביה את המילים "העתק נאמן למקור" וחותמים לידן.

חשבונית מס-קבלה

חשבונית אשר התמורה בגינה משולמת במעמד הוצאת החשבונית, או שהוצאה לאחר קבלת התשלום.

חשבונית עיסקה

על פי תקנות מע"מ כל ביצוע עסקה מחייב הפקת חשבונית, גם אם מבצע העסקה איננו עוסק מורשה. עוסקים כאלה מוציאים "חשבונית עסקה". זהו מסמך הכולל את כל הפרטים המכילים חשבונית מס, אלא שהם אינם מוכרים לצרכי התחשבנות עם מע"מ.

חשבונית עצמית

חשבונית עצמית היא חשבונית אשר הקונה או מקבל השירות מוציא לעצמו (בהתאם לתנאים המופיעים בחוק מע"מ ותקנותיו). מקובל להוציא חשבוניות עצמיות כאשר נותן השירות או המוכר אינו יכול להוציאן –למשל כאשר הוא אדם פרטי ולא עסק בעל חשבוניות. החשבונית העצמית במקרה זה, מהווה אסמכתא של המוציא לקבלת השירות או הסחורה ולתשלום בעבורם. מקובל גם להוציא חשבוניות עצמיות בעבור שכר דירקטורים המשולם על ידי החברה למנהליה תמורת השתתפותם בישיבות דירקטוריון.

טובין

סחורות וחומרי גלם הנמכרים ונקנים במהלך העסקים השוטף.

יחס גבייה

יחס פיננסי המודד את מספר הימים הממוצע, שלוקח לחברה להמיר חשבונות חייבים למזומנים, ומסייע בניתוח מצב הנזילות של החברה. יחס גבייה = חייבים חלקי ממוצע מכירות היומי.

יחס מהיר

יחס פיננסי המודד את יכולת החברה לעמוד בזמן קצר מאד (מיידי), בפירעון התחייבויותיה ע"י נכסיה ומסייע בניתוח מצב נזילות החברה.    יחס מהיר = נכסים שוטפים בניכוי מלאי חלקי ההתחייבויות השוטפות.    המלאי מנוכה מכיוון שקשה לממשו במיידי.

יחס מחזור מלאי

מספר הפעמים בשנה שהחברה מגלגלת את  המלאי שלה במהלך השנה. מחזור מלאי מחושב לפי עלות המכר חלקי מלאי.

יחס שוטף

יחס פיננסי המודד את יכולת החברה לעמוד בטווח הקצר, בפירעון התחייבויותיה ע"י נכסיה השוטפים. כלומר מדד המסייע בניתוח מצב נזילות החברה.   יחס שוטף = נכסים שוטפים חלקי התחייבויות שוטפות.

יחסי נזילות

יחסים פיננסים המודדים את היכולת של החברה לעמוד בהתחייבויותיה לפירעון חובותיה השוטפים. כלומר יחסים המנתחים את יכולת הפירעון של החברה או את  ההון החוזר שלה   יחסי נזילות המקובלים: יחס גביה יחס מהיר  יחס מחזור מלאי יחס שוטף   יחסי נזילות מכונים גם בשם "שיעור נזילות".

ייסוף

התחזקות המטבע המקומי, באופן בו נשלם פחות שקלים על כל מט"ח (ירידה בשער החליפין).

יתרה

סכום התנועות בחובה  פחות סכום התנועות בזכות בחשבון מסוים. אם התוצאה היא חיובית היתרה מכונה "יתרת חובה", ואם שלילית "יתרת זכות".

כונס נכסים

מי שממונה לטפל בכינוס נכסים (ניהול נכס משועבד). כונס נכסים מתמנה כדי לתפוס נכס או נכסים שהוטל עליהם שעבוד או עיקול ולפרוע מתוך תמורת המימוש את חובות בעל הנכס לנושים.   סעיף 106 לפקודת מס הכנסה, רואה בכונס הנכסים כמי שנכנס לנעליו של הגוף שאת נכסיו הוא כונס.

לוח סילוקין

לוח סילוקין הוא טבלה המציגה את שלבי ההחזר של הלוואה הנפרעת בתשלומים לשיעורין; את הטבלה מחשבים על-פי הסכם ההלוואה, כך שבסיום תקופת ההלוואה יוחזרו במלואם הקרן והריבית. בהסכמי הלוואה נפוצים, כל תשלום תקופתי כולל שני רכיבים: החזר על חשבון הקרן וריבית על יתרת הקרן. ישנם שני סוגי הסכמים לפירעון ההלוואה: לוח סילוקין בהחזר קבוע על חשבון הקרן: הלווה פורע בכל פעם חלק קבוע מן הקרן ואת מלוא הריבית התקופתית, לוח שפיצר: הפירעון מחושב מראש כך שההחזר התקופתי יהיה אחיד בגובהו. לוח הסילוקין כולל את התאריכים והסכומים שיש להחזיר בכל תקופה, מה מרכיב הקרן ומה מרכיב הריבית בכל תשלום החזר, ויתרת הקרן שנותרה לתשלום. כאשר ההלוואה מוצמדת למדד חיצוני (למשל : מדד המחירים לצרכן), מעדכנים באופן רציף את סכומי ההחזר (התשלומים) בהתאם לשינוי המדד ממועד תקופת פרעון אחת לתקופה הקודמת לה.

מאזן

דוח חשבונאי (כספי) - המייצג את המצב הפיננסי של החברה נכון ליום מסוים (ברגע נתון), בדרך כלל בתום תקופה חשבונאית. כיום נקרא דוח זה בשם "דוח על המצב הכספי" . המאזן מתאר את סך נכסי החברה, התחייבויותיה וההון העצמי שלה. המאזן מחולק לשני צדדים: מצד ימין (צד ה"אקטיב") מוצגים הנכסים ומשמאל (צד ה"פאסיב") מוצגים ההתחייבויות וההון העצמי, וסך שני הצדדים תמיד שווה ("סך המאזן").

מאזן מאוחד

מאזן של חברה אם, הכולל גם את התוצאות והיתרות הכספיות של חברות הבת. במאזן המאוחד מקוזזים את הפעולות הבין חברתיות שבין חברות הקבוצה, והוא מהווה חלק מהדוחות הכספיים המאוחדים.

מבוטח

לעניין ביטוח לאומי – המונח מבוטח הוא המונח המקביל למונח "נישום" במס הכנסה.   לעניין חוזי ביטוח - הצד לחוזה הביטוח שלמענו או בשמו הסכימה חברת הביטוח להוציא את הפוליסה ולשלם את תגמולי הביטוח במקרה של נזק או אובדן, ולשלם את סכום הביטוח במקרה מוות בר- הביטוח.

מבטח

אדם או גוף משפטי שקיבל רישוי מבטח, אשר לקח על עצמו את נטל הנזקים של סיכוני הביטוח ומתחייב לשפות את המבוטח במקרה של נזק או אובדן.

מדד בגין

מדד המחירים לצרכן המתייחס לחודש כלשהו, על אף שהמדד הרשמי לאותו חודש מתפרסם רק ב- 15 לחודש שאחריו.

מדד בסיסי

המדד המשמש כמדד הבסיס לחישוב הפרשי ההצמדה, שיצטברו על סכום הקרן (הסכום המקורי).

מדד המחירים לצרכן

מדד לעלות המחייה, המתפרסם ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-15 לכל חודש (בגין החודש הקודם), אשר משקף את הסחורות והשירותים שנרכשו על ידי ציבור הצרכנים. כאשר המדד עולה, פירושו שקיימת אינפלציה במשק, ואילו מדד יורד מראה על דפלציה.

מדד ידוע

מדד המחירים לצרכן האחרון שפורסם וידוע לציבור. בישראל המדד מפורסם בכל 15 לחודש בגין החודש הקודם.

מדד תשומות הבנייה

מדד המודד את השינויים במחירים של תשומות ייצור בענף הבנייה. נהוג להצמיד למדד זה חוזי בנייה, משכנתאות, חוזים שעוסקים בנדל"ן וכו'.

מדרגות מס

שיעורי מס הכנסה ברמות ההכנסה השונות, כפי שמוגדרות בפקודת מס הכנסה . המס בישראל הוא פרוגרסיבי ומכאן שבמדרגת הכנסה גבוהה יותר שיעור המס יהיה גבוה יותר, ולכן עלייה  בהכנסה החייבת תגדיל לא רק את סכום המס, אלא גם את שיעור המס המוטל על ההכנסה. 

מונופול

מונופול הוא מונח המגדיר בעלות או שליטה בלעדית של גורם מסוים בתחום חיים כלשהו. בתחום הכלכלה מגדיר המונח מצב בו בשוק של מוצר (או שירות) מסוים קיים מוכר אחד בלבד (מה שמקנה לאותו גורם, הקרוי בעל המונופול או מונופוליסט, שליטה בתחום פעילות בשוק, לרוב תוך הגבלה של התחרות בו). ראוי להבחין מונח זה ממונחים מקורבים כמו מונופסון, המייצג מצב שבו יש רק קונה אחד למוצר או שירות או אוליגופסון, שבו יש מספר בודד של קונים למוצר או שירות;קרטל, שהיא תופעה דומה ומקושרת של שליטת מספר חברות שביניהן יש הסכמה חלקית;ואוליגופול, שבו יש מספר קטן של מוכרים בשוק, עם או בלי התארגנות קרטלית.

מונופסון

מונח בכלכלה המתאר מצב בשוק בו קיים רק קונה אחד למוצר ו/או שירות.

מוניטין

נכס בלתי מוחשי, המשקף את ערך הפירמה מעל לערך ההוגן של הנכסים המוחשיים שלה (מוחשים ובלתי מוחשים) ובניכוי התחייבויותיה.

מוסד כספי

ארגונים שעיקר עיסוקם בפיננסים. למשל, בנקים, חברות ביטוח, קרנות נאמנות וחברי הבורסה לניירות ערך.

מוסד ציבורי

מוסד הפועל למטרות ציבוריות כגון: ספורט, חינוך, דת, תרבות וכ"ד, אשר הכנסותיו ונכסיו מיועדים להשגת אותן המטרות.   עפ"י סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה, מוענק פטור ממס למוסד ציבורי.   בהתאם לסעיף 46 לפקודת מס הכנסה תרומות למוסד ציבורי מוכר מאפשרות זיכוי במס לתורם.

מועצת המנהלים (דירקטוריון)

מועצת המנהלים של חברה, מתמנית ע"י אסיפת בעלי המניות. הדירקטוריון עוסק בגיבוש האסטרטגיה של החברה, מתווה את מדיניותה ומפקח על פעילותה.   מועצת המנהלים מייצגת את בעלי המניות , וברוב התאגידים חברי הדירקטוריון אינם משמשים כשכירים של החברה ואינם מקבלים ממנה משכורת.

מחזור אשראי

מספר חודשי האשראי בממוצע, שמקבלת הפירמה מספקיה. מחזור ספקים מחושב כדלקמן:התחייבויות שוטפות פחות בנקים והלוואות לזמן קצר, חלקי עלות המכר, כפול 12.

מחזור מלאי

מספר הפעמים בשנה שהחברה מגלגלת את המלאי שלה במהלך השנה. מחזור מלאי מחושב לפי עלות המכר חלקי מלאי.

מחזור עסקאות

סך כל המכירות ו/או התמורה בעד שירותים כולל המע"מ.

מחיר הוגן

מחיר שוק, שאותו מוכן לשלם קונה מרצון למוכר מרצון, ושעל פיו הוא יקבל תמורה הוגנת.

מחיר מימוש

המחיר בו זכאי מחזיק האופציה לממש את זכות האופציה או לקנות את  המניה.

מכס

מס עקיף המוטל על ידי הממשלה על סחורות מיובאות. המכס נועד לשמש כמקור הכנסה למדינה ובנוסף להגן על התוצרת המקומית מפני חדירת סחורות דומות זולות מבחוץ. בשנים האחרונות בעקבות הסכמים בינלאומיים של ישראל ובעיקר עם ארצות השוק האירופי וארצות הברית קטנות והולכות חומות המכס. בדרך כלל המכס שמוטל על הסחורות הוא בשיעור מסוים מתוך ערך הסחורה המיובאת אך לעיתים הוא מחויב בשיטות שונות כמו: סכום קבוע על פריט מכס קצוב מכס מעורב

מכפיל הון

שווי שוק חברה חלקי הון עצמי.

מלאי

מלאי הוא נכס (רכוש מוחשי) שהפירמה מחזיקה לצורך מכירה, או חומרים וסחורות המשמשים במהלך העסקי השוטף שנועדו למכירה (פירמה מסחרית) או לייצור לצורך מכירה (פירמה יצרנית). בחוק מפורטות הדרישות החלות על הפירמה בניהול ורישום מלאי עסקי כגון: פירוט הרכב המלאי, ציון בסיס ההערכה והשיטה לקביעת העלות לכל אחד ממרכיבי המלאי, וכו'. להלן דוגמאות לסוגי המלאי השונים : מלאי חומרי גלם מלאי חומרי עזר תוצרת בעיבוד (בתהליך) מלאי תוצרת גמורה / מלאי סחורות מלאי בניינים למכירה מלאי עבודות בביצוע ועוד המלאי שיוצג בספרי החברה יימדד לפי הנמוך מבין העלות לשווי המימוש נטו. ישנן מספר שיטות למדידת עלות המלאי : נכנס ראשון יוצא ראשון (FIFO) נכנס אחרון יוצא ראשון (LIFO) ממוצע משוקלל של העלות

מלאי איטי

מלאי שעקב התיישנות או שינויים בשוק וטעמיו, קטנים הסיכויים למכירתו. זהו מלאי שנמכר בצורה איטית יותר מהמלאי העסקי הרגיל ולעיתים אף במחירים נמוכים יותר, ומכאן שיש להעריך את ערכו בהתחשב בהפסדים שיכולים לנבוע ממנו.

מלאי חומרי גלם

מלאי של חומרי גלם (בפירמה יצרנית), או מוצרים מוגמרים של פירמות אחרות (בפירמה מסחרית), העוברים תהליך של עיבוד לפני הפיכתם למוצרים המוגמרים של הפירמה, המיועדים למכירה.

מלאי מת

מלאי שעקב התיישנות או שינויים בשוק וטעמיו, אינו ניתן למכירה. זהו מלאי שנמכר בצורה איטית מאוד אם בכלל, ומכאן שיש להעריך את ערכו בסכום אפסי כמעט (סכום סמלי).

מלאי סחורות

מלאי טובין שרכשה פירמה מסחרית מפירמות אחרות כדי למכור אותם מחדש. המקבילה של מלאי סחורות בפירמה יצרנית הוא מלאי תוצרת גמורה.

מלאי תמידי

שיטה חשבונאית לרישום המלאי, שבה כל קניה נרשמת ככניסה למלאי וכל מכירה נרשמת כניפוק (יציאה) מהמלאי. בשיטה זו ניתן לדעת ולעקוב בכל רגע נתון אחר רמות המלאי ועלותן, ומכאן ששיטה זו מאשפרת  גם פיקוח ובקרה על המלאי ע"י השוואת הנתונים לספירה פיסית של המלאי.

מלאי תקופתי

שיטה חשבונאית לרישום המלאי, שבה עלות המלאי נקבעת על-ידי ספירת המלאי. שיטה זו אינה מאפשרת ללא ספירה לעקוב אחר הרמות והעלות של המלאי, ומכאן שגם אינה מהווה כלי לפיקוח ובקרה על המלאי .

מלכ"ר

ארגון המאוגד בדרך כלל כעמותה, שמטרותיו העיקריות אינן מסחריות ואינן למטרות רווח. לדוגמא: מדינת ישראל (כמעסיק) אוניברסיטאות רשויות מקומיות בתי כנסת מוסדות צדקה ורווחה ועוד למלכ"ר יש מעמד מיוחד לעניין חוק מס ערך מוסף והוא אינו משלם מע"מ בדרך המקובלת אלא על- ידי תשלום מס שכר בגין שכרם של עובדי במלכ"ר.

מנוף פיננסי

היחס ביו ההון העצמי לבין ההון הזר של החברה. כלומר היחס בין השקעת בעלי המניות לבין הסכומים שהחברה לוותה מגורמים חיצונים (נושים) לשם מימון פעילותה.

מניה

מניה היא חלק בבעלות בחברה המקנה בעלות חלקית בזכויות והשליטה בחברה ובכלל זה זכות הצבעה, זכות לקבלת דיבידנד וזכויות בפירוק. לכל אחד מהבעלים ישנן מניה או מניות, כלומר זכויות וחובות הנוגעות לבעלות בחברה וליחסים בין בעלי המניות האחרים. חלק מהזכויות שמקנות המניה הן זכויות כלכליות (כספיות), ומכאן שהמניה היא נכס השווה כסף. חלוקת המניות בין בעלי המניות מייצגת את שיעור הבעלות של כל אחד מהם בחברה.

מניות בכורה

מניות המקנות בעלות זכות ראשונה בעת חלוקת דיבידנד, לפי שעור שנקבע מראש.

מניות הטבה

הקצאת (חלוקת) מניות נוספות לבעלי המניות הנוכחיים של החברה, ללא תמורה מצידם. מניות ההטבה מחולקות באופן יחסי לחלקם הקודם בהון המניות, והן אינן משנות ואינן משפיעות על חלקו היחסי של המשקיע בחברה שכן מספר המניות שבידיו גדל אך גם סך מספר המניות הכולל גדל בהתאם.

מניות הנהלה

מניה המקנה למחזיק בה זכויות עדיפות בבחירת הנהלת החברה, ללא קשר לשיעור הון המניות שבבעלותו.

מניות יסוד

מניה המקנה למחזיק בה זכויות עדיפות על פי תקנות החברה. מניות יסוד מקנות בעיקר זכויות הצבעה מיוחדות וניתנות בדרך כלל למייסדים, הרוצים להבטיח לעצמם זכויות יתר לעומת שאר בעלי המניות. בעל מניות יסוד, גם אם מחזיק בשיעור קטן מהון המניות, עשוי להיות בעל שליטה בחברה.

מניות רגילות

מניה רגילה היא מניה המקנה למחזיק בה את כל הזכויות הנובעות מבעלותו על המניה: השתתפות בחלוקת דיבידנד הצבעה באסיפות הכלליות במקרה של פירוק – זכות השתתפות בנכסי החברה (נטו).

מס

תשלום חובה על פי החוק, שלא עבור תמורה (שירות) מסוימת. המסים משולמים לממשלה ולרשויות המקומיות והם מהווים את מקור ההכנסה העיקרי של תקציביהן. את המסים בישראל ניתן לסווג לקבוצות לפי מספר מאפיינים: לפי הצורה שבה הם מוטלים (מס ישיר, מס עקיף וכו'). לפי נושא המס (מס הכנסה, מס שבח וכו'), ולפי שיטת גבית המס (מס פרוגרסיבי, מס קבוע, מס יחסי וכו').

מס הכנסה

מס  המוטל על ההכנסות של יחידים (עצמאים ושכירים) ושל תאגידים. המס מוטל על ההכנסה החייבת (של יחידים) ומחושב על בסיס שנתי. שיעורי המס על הכנסה של יחידים נקבעים בהתאם למדרגות המס, ובנויים בצורה פרוגרסיבית. על הכנסות של חברות המס המוטל הוא מס חברות (מס יחסי), ואילו על רווחי הון מוטל מס רק על הרווח הריאלי שמופק מעל לעלית המדד. מס הכנסה נחשב למס ישיר אשר מוטל ישירות על מקור ההכנסה.

מס יחסי

מס שבו שיעור המס הוא קבוע, ואינו תלוי בגובה בסיס ההכנסה שעליה מוטל המס, להבדיל ממס פרוגרסיבי. מסים מסוג זה הם : מס חברות, מס מעסיקים ומס שכר.

מס יסף

מס יסף הוא מס עשירים המוטל על בעלי הכנסה גבוהה.

מס ישיר

מס שמוטל ישירות על מקור ההכנסה (להבדיל ממס עקיף). המיסים העיקרים הנהוגים בישראל הם: מס הכנסה, מס מעסיקים, מס חברות, מס שכר ומס שבח.

מס עקיף

מס המוטל על ההוצאה. מס ערך מוסף ומס קניה הם דוגמאות למסים עקיפים.

מס ערך מוסף (מע"מ)

מס ערך מוסף, או בראשי-תיבות מע"מ, הוא מס המוטל על צריכה ומהווה חלק אינטגרלי ממערכות מיסוי במדינות רבות בעולם. המס נקרא כך מכיוון שהוא ממסה את הערך המוסף בכל שלב בשרשרת הייצור והשיווק, החל מהיצרן, דרך הסיטונאי ועד לקמעונאי. הערך המוסף הינו ההפרש בין מחיר המוצר או השירות המסופקים, לסך מחיר התשומות ששימשו לייצור המוצר או מתן השירות. המע"מ הוא מס עקיף, שהצרכן הוא הנושא בפועל בעלותו. המע"מ נכלל במחירם של מוצרים ושירותים כאחוז ממחירם והוא יכול להיות בעל שיעור אחיד או ברמות אחדות בהתאם לסוג המוצר או השרות.

מס פרוגרסיבי

מס ששיעורו הולך וגדל ככל שבסיס המס הולך וגדל. כלומר ככל שעולה  ההכנסה החייבת במס (הכנסה מיגיעה אישית עולה לא רק סכום המס, אלא גם שיעור המס שיש לשלם בגינו. מס פרוגרסיבי בא להבטיח שבעלי הכנסות גבוהות ישלמו באופן יחסי מס גבוה יותר מאשר בעלי ההכנסות הנמוכות ולא רק בסכום מוחלט כי אם גם בשיעור המס (לפי  מדרגות המס).

מס קבוע

מס שגובהו קבוע ואינו תלוי בגובה בסיס המס. מכונה גם "מס גולגולת".

מס קניה

מס עקיף המוטל כאחוז מסוים על מחירו של מוצר על- פי החלטת האוצר. בסיס המס ביבוא, הוא המחיר הסיטונאי ביבוא (מחיר מקובל + מכס + תמ"א), ובסיס המס בייצור מקומי, הוא המחיר הסיטונאי של טובין (מחירם בשערי המפעל המייצר). כיום, מס הקניה מוטל לרוב על מוצרי מותרות כגון: סיגריות ומשקאות חריפים וכ"ו, ומכונה גם "בלו".

מס שבח

מס שבח הינו מס המוטל רווחי הון, שנבעו ממקרקעין, לרבות העברת מניות של חברות שעיקר רכושן הוא נדל"ן. המס מוטל על כל שבח, הבא לפלוני ממכר של מקרקעין, מהסבת זכות בהם וכדו'. השבח עליו מוטל המס הוא ההפרש שבין מחיר המכירה (ממנו מנוכים סכומים מסוימים, המותרים על-פי החוק, כגון: הוצאות להשבחת הנכס) לבין מחיר הקניה. כאשר המקרקעין נמכרים על-ידי סוחרים או קבלנים אזי הפעילות של מכירת המקרקעין עולה לכדי עסק ולכן המקרקעין נחשבים אצלם כמלאי עסקי, והמס על מימושם הוא מס הכנסה רגיל. עקרונות מס שבח דומים למס רווחי הון אך אינם זהים. יש לציין כי יש הבדל בין מס שבח המוטל שהוא מס המוטל על-ידי הממשלה לבין היטל השבחה המוטל על-ידי רשות מקומית בשל שינוי ביעוד הקרקע.

מס שולי

שיעור מס ההכנסה, שבו חייב השקל האחרון במשכורתו של העובד, או בהכנסתו מעסק/ ממשלח יד של העצמאי. אחוז המס השולי הוא לפי מדרגות המס המתעדכנות מעת לעת, ואשר מופיעות בפקודת מס הכנסה.

מס שכר

על פי סעיף 4(א) לחוק מע"מ, על פעילות בישראל של מלכ"ר יוטל מס שכר בשיעור של 7.5% (מעודכן החל מיום 1.7.2006) מהשכר ששילם המלכ"ר בפועל. את המס יש לשלם על כל סוגי המשכורת וכל סוגי ההוצאות הנלוות למעט: פיצויי פרישה, קצבאות ששולמו לא ע"י מי שהיה מעביד, תשלומי אש"ל פטורים ממס, תגמולי מילואים ודמי לידה.

מע"מ בשיעור אפס

ישנן עסקאות ששיעור המע"מ בגינן הוא 0% . עסקאות החייבות במע"מ בשיעור אפס שונות מעסקאות הפטורות ממע"מ, בכך שבעוד שמעסקה הפטורה ממע"מ לא ניתן לנכות מס תשומות  הרי שבעסקה החייבת בשיעור אפס ניתן לנכות מס תשומות הואיל והעסקה היא חייבת. (הצד השווה בשני סוגי העסקאות הנ"ל הוא שאין בהם תשלום של מע"מ עסקאות). רשימת עסקאות עם מע"מ בשיעור אפס: מתן שירות מישראל לתושב חוץ הנמצא בחו"ל לגבי נכס בחו"ל ייצוא טובין יצוא נכס בלתי מוחשי לתושב חוץ הנמצא בחו"ל לינה של תייר במלון והשירותים שמקובל באותו מלון מכירת פירות וירקות שלא נעשה בהם כל עיבוד ועוד

מע"מ עסקאות

מע"מ שהעוסקים מקבלים בתמורה לשירות או מוצר שנתנו או מכרו כתוספת למחיר המכירה ומעבירים אותו למשרד האוצר לאגף מס ערך מוסף במסגרת הדיווח השוטף (חודשי / דו – חודשי).

מע"מ תשומות

מע"מ שמשולם על שירותים וסחורות שמקבלים העוסקים, שאותו הם יכולים לנכות (לקזז)  ממע"מ עסקאות, שחייבים בו, בהתמלא תנאים מסוימים. בדוח המע"מ, מע"מ התשומות מתחלק לשני סוגים: מע"מ תשומות על ציוד ונכסים קבועים ומע"מ תשומות על אחרים.

מענק הישבון

מענק הניתן עלפי חוק לעידוד השקעות הון למפעל מאושר שרכש מוצרים מתוצרת ישראל המיועדים להקמה או להרחבה של מפעל מאושר ופטורים מתשלום מסים עקיפים.

מפעל מאושר

מפעל הנבנה בסיוע כספי ממשלתי, כדי לתרום ליצוא, לעודד תעסוקה באזורי פיתוח וכדומה. בישראל מעמד של מפעל מאושר (אישור) ניתן למפעלים על ידי מרכז ההשקעות, בהתאם לחוק לעידוד השקעות הון. החוק מקנה למפעל מאושר הטבות באחד משני המסלולים הבאים : הקלות במס מענקים הקריטריונים המנחים את מרכז ההשקעות למתן מעמד של "מפעל מאושר" הם כדאיות למשק הלאומי, יצירת מקומות תעסוקה, יכולת תחרות בשווקים בינלאומיים, שימוש בטכנולוגיות חדשניות, ערך מוסף גבוה, וכו'.

מפקד המלאי (ספירת המלאי)

ספירה פיסית ורישום פרטני של הטובין הנמצאים בבעלות או ברשות הפירמה, כולל טובין אשר נמצאים אצל אחרים (למשל, סחורה שנשלחה לעיבוד, סחורה במחסני ערובה וכ"ד), נכון לתאריך מסוים.

מקדמות בגין הוצאות עודפות

סכומים שעצמאים ותאגידים מחויבים לשלם למס הכנסה בגין הוצאות עודפות שאינן מוכרות לצורכי מס כפי שנקבעו בפקודת מס הכנסה. סכום המקדמה לעצמאים ותאגידים מסחריים הוא בשיעור 45% מההוצאה העודפת ואילו למלכ"רים סכום המקדמה הוא בשיעור 90% מההוצאה.

מקדמות מס הכנסה

על פי סעיף 175 לפקודת מס הכנסה, כל נישום חייב לשלם ביום ה – 15 לחודש (לחלק מהנישומים פעם בחודש ולחלק פעם בחודשיים), מקדמה של % מסוים ממחזור עסקאותיו החודשי (למי שמשלם מקדמות בכל חודש) או הדו – חודשי (לנישום המשלם מקדמות פעם בחודשיים), על חשבון המס לאותה שנה.

מקצוע חופשי

משלח יד שדרושה בו השכלה גבוהה ו/או התמחות המיוחדים לאותו מקצוע (עיסוק). כגון: רואה חשבון, עורך דין, מהנדס, רופא, אגרונום וכדו'.

משלח יד

פקודת מס הכנסה מגדירה כמשלח יד, מקצוע וכל משלח יד שאיננו עסק. משלח יד מתאפיין בדרך כלל במתן שירותים ועיסוק שאין בו מלאי, ונחשב כהכנסה מיגיעה אישית.

נאמנות

על פי סעיף 75ג לפקודת מס הכנסה נאמנות היא הסדר שעל פיו מחזיק נאמן בנכסי הנאמן לטובת נהנה, שנעשה בישראל או מחוץ לישראל, בין אם הוא מוגדר על פי הדין החל עליו כנאמנות ובין אם הוא מוגדר אחרת.

ניהול ספרים

כל עוסק בין אם עצמאי ובין אם תאגיד חייבים בניהול ספרים. ספרים שאותם חייב העוסק לנהל לצורך מע"מ הם את אותם הספרים (פנקסים) שהוא חייב לנהלם לצורך מס הכנסה. חברה חייבת  בניהול ספרים לפי רישום כפול (דו צידי)  אילו עוסק עצמאי מנהל רישום חד צידי (תקבולים - תשלומים)  או רישום כפול (בהתאם לדרישות החוק). ספרי החשבון הנדרשים מכל עוסק נקבעים על בסיס  מחזור ההכנסות ומספר המועסקים בעסק. לעוסק חדש בשנת הפעילות הראשונה רמת פנקסי החשבון שהוא חייב בניהולם נקבעת לפי אומדן התחזיות הצפויות ואילו לעוסק קיים בהתאם לתוצאות השנה הקודמת. בהוראות ניהול פנקסים (ספרים) מוגדרים מסמכי החשבון והתיעוד שעל העוסק לנהל, והשיטות ודרכי הרישום שחייב בהם הנישום/עוסק.

נייר ערך

ניירות ערך הם מניות, אגרות - חוב, כתב אופציה ונייר ערך מסחרי שיש להם ערך כספי מסוים. המוסמכים להנפיק אותם הם חברה ציבורית, אגודה שיתופית, או הממשלה. ניירות ערך נסחרים בבורסה, שוק מוסדר ומפוקח, בו קונים ומוכרים נפגשים על מנת לבצע עסקאות בניירות ערך, סחורות, מטבע חוץ וכדומה. כיום, מרבית העסקאות מבוצעות בבורסה, אך קיימות גם עסקאות מחוץ לבורסה המבוצעות בדרך כלל על ידי גופים מוסדיים. העסקאות מבוצעות על ידי חברי הבורסה.

ניכוי מס במקור

זוהי אחת מהדרכים (שיטות) לגביית מס. בשיטה זו משלם הסכום מעביר את סך המס למשרד מס הכנסה ומקבל הסכום מקבל סכום נטו (בניכוי מס במקור). חובת ניכוי מס במקור חלה בין השאר על לקוחות המנכים מספקים (בהתאם לתנאים מסוימים), מס שמנכים הבנקים מלקוחותיהם, חובת הניכוי במקור ממשכורת ועוד.

ניכוי מס תשומות

עוסק שהוא לא מוסד כספי ולא מלכ"ר, זכאי לנכות ממס הערך המוסף שהוא חייב בו (מע"מ עסקאות) את מס ערך המוסף בגין התשומות הכלול בחשבוניות המס שהוצאו לו כדין, או המע"מ הכלול ברשימון היבוא. ניכוי המס זו זכות ולא חובה. את המס ניתן לנכות מעסקה חייבת (על פי חשבונית מס שהוצאה לעוסק [על ידי עוסק מורשה] כדין) בלבד ולא מעסקה פטורה.

נכס

כל המשאבים בעלי הערך הכספי (הן המוחשיים והן הבלתי מוחשיים) שנמצאים בבעלות הפירמה. במאזן יכירו בנכס כאשר צפוי שההטבות הכלכליות העתידיות יזרמו אל הישות ועלותו או ערכו ניתנים למדידה באופן מהימן.

נכס בלתי מוחשי

נכס בלתי מוחשי הוא נכס לא כספי ניתן לזיהוי חסר מהות פיזית. דוגמאות לנכסים בלתי מוחשיים: מוניטין, זיכיונות, הוצאות מו"פ, פטנטים, סימנים מסחריים וכו'. נכסים בלתי מוחשיים מוצגים במאזן בנטו (לאחר הפחתה) כרכוש אחר.

נכס מוחשי

נכסים מוחשיים הם נכסים שיש להם ממשות וקיום פיסי מוגדר. דוגמאות לנכסים מוחשיים: מזומנים, רכוש קבוע (קרקע, מבנים, ציוד ומכונות וכדו'), מלאי וכדו'.

נקודת איזון

נקודת איזון הינה הנקודה בה ההכנסות שוות להוצאות והעסק נמצא באיזון מבלי להראות רווח או הפסד. מהאמור לעיל עולה כי מעל לנקודת האיזון מתחילה הפירמה להראות רווח על פעולותיה ומתחת לנקודת האיזון הפירמה מפסידה. את נקודת האיזון ניתן להגדיר גם מבחינה כמותית ככמות היחידות שיש למכור כדי שסה”כ העלויות הקבועות יהיו שוות לסה”כ התרומה (אפס רווח/הפסד). ניתוח נקודת האיזון, היא שיטה יעילה לניתוח רמות הפעילות הנדרשות להשגת הרווחיות, לעריכת השוואה בין הוצאות להכנסות, לתמחור מוצרים ועוד.

סכום אינפלציוני

סכום אינפלציוני הוא חלק רווח ההון השווה לסכום שבו עולה יתרת המחיר המקורי המתואם על יתרת המחיר המקורי.

ספר הזמנות

הוראות ניהול ספרים קובעות כי : (א)   ספר הזמנות יהיה ספר כרוך. (ב)   בספר ההזמנות יירשמו - (1)    מספר סידורי של ההזמנה; (2)    תאריך קבלת ההזמנה; (3)    שם המזמין ומענו; היה מענו של הלקוח ידוע לנישום - אין חובה לציינו; (4)    תיאור הטובין או השירות שהוזמנו, או ציון המפרט את התיעוד שבו נכלל התיאור האמור.

ספר קופה

ספר המשמש לרישום התקבולים שנתקבלו בעסק. בהוראות ניהול ספרים נקבע מתי יש לנהל ספר קופה ומתי אין חובה שכזו, למשל: עוסק שמפקיד את כל תקבוליו בבנק יכול שלא לנהל ספר קופה בכלל, ובמידה שהוא מפקיד סוג מסוים של תקבולים (למשל מזומנים) לא לנהל את ספר הקופה לגבי אותו סוג תקבולים. במידה ומדובר ברישום ידני, ספר הקופה צריך להיות ספר כרוך. בספר קופה יש לציין לכל פעולה של קבלת תקבול או הפקדה את התאריך בו התקבל התקבול או בוצעה ההפקדה, את הסיבה לתקבול, את אמצעי התשלום, הסכום וכדו', כאשר, המסמכים המהווים בסיס לרישום הפעולות הם הקבלה וההפקדה. כמובן שכיום יש אפשרות לנהל את ספר קופה בצורה ממוחשבת.

ספר תקבולים – תשלומים

ספר המשמש לרישום התקבולים והתשלומים בעסק. זהו ספר חשוב ביותר משום שממנו מתקבלת התוצאה של ההכנסה החייבת. בתקבולים תשלומים רושמים את כל התקבולים (הכנסות) ואת כל התשלומים(הוצאות) הנוגעים לפעילות העסקית באחת מהדרכים הבאות: בעלי מקצועות חופשיים ועוסקים נוספים הרשאים לנהל ספרים על בסיס מזומן, ירשמו כל תקבול במועד בו הוא נהפך למזומן, שזהו גם המועד בו על העוסק להפיק את חשבונית המס בגין הקבלה, וכל תשלום במועד הפירעון שלו, כלומר ההכרה בהכנסות ובהוצאות מותנית בתקבול/תשלום בפועל. בספר תקבולים ותשלומים ירשמו הפעולות על סמך החשבוניות במועד בו ניתן להכיר בהם כהכנסות והוצאות עסקיות, והסכומים יכללו את הניכוי במקור. האפשרות השנייה שהיא הנפוצה יותר, הרישום בספר תקבולים ותשלומים יעשה על בסיס מצטבר, דהיינו : על- פי החשבוניות, כאשר המועד הקובע הוא המועד בו נוצר הנכס (הכנסה) או נוצרה ההתחייבות (הוצאה) ולא מועד התקבול או תשלום, שהוא לרוב תאריך החשבונית, וזאת בתנאי שמתקיימים התנאים הבאים: לגבי כל התקבולים הופקו קבלות או תלושים של הקופה הרושמת. התקבולים כולם הופקדו או יופקדו בחשבון הבנק העסקי של העוסק בלבד. העתקי חשבונות הבנק של העוסק יהוו חלק ממערכת הספרים של העוסק. תהיה התאמה בין הקבלות בגין התקבולים ובין שוברי ההפקדה בבנק. כיום כמעט ולא נהוג לנהל ספר תקבולים ותשלומים ידני משום שרוב העוסקים מנהלים מערכות חשבונאיות (ספרים) ממוחשבות ישירות בעסקם או באמצעות שירותים חיצוניים.

ספרי חשבונות

הספרים שהעוסק חייב בניהולם בהתאם לדרישות החוק.

עודפים

סעיף בדוח על המצב הכספי המתאר את יתרת רווחי (הפסדי) החברה שלא חולקו.

עוסק

בחוק מע"מ עוסק מוגדר כ - מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו, ובלבד שאינו מלכ"ר או מוסד כספי וכן מי שעושה עסקת אקראי. כיום יש שני סוגי עוסקים : עוסק מורשה ועוסק פטור.

עוסק מורשה

עוסק מורשה הינו מי שאיננו עוסק פטור, הוא רשום במע"מ כעוסק מורשה ויש בידו תעודת עוסק מורשה שהונפקה לו ע"י מס ערך מוסף במועד הרישום.

עוסק פטור

עוסק פטור בישראל מוגדר כעוסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 100,491 ש"ח לשנה (סכום זה נכון ל-1/2020 ומתעדכן על פי עליית מדד המחירים לצרכן) ושאינו מחויב להירשם כעוסק פטור על פי תקנות הרישום של מע"מ.

עלות

בתחומי הכלכלה, החשבונאות והעסקים עלות היא מחיר ששולם, אירוע מסחרי או עסקה כלכלית.

עלות אלטרנטיבית

עלות אלטרנטיבית היא מושג יסודי בכלכלה המבטא את מחירו של מוצר מסוים על ידי המחיר של האלטרנטיבות שנזנחו לטובת ייצור מוצר זה. לדוגמה, רשות מקומית החליטה לסלול כביש בשטח שבתחום שיפוטה. העלות האלטרנטיבית אם כך, היא השימושים האחרים בשטח זה אשר עמדו בפני העיר (כגון : הקמת מרכז מסחרי שיכניס לרשות המקומית כספי מיסים, הקמת מגרשי חניה שיביאו לפתרון מצוקת החניה בעיר וכו'). יש והעלות האלטרנטיבית נמדדת בצורה כמותית (כסף וכדו') ויש שהיא נמדדת בצורה "איכותית" ("ערכים" וכו').

עלות היסטורית

עלות היסטורית מייצגת את סך הכסף (או ערך כספי של נכסים) שבוזבזו במהלך קניית נכס.

עלות המכירות

עלות המכר היא סעיף בדוח רווח והפסד המייצג כמה עלה לחברה לייצר את המוצר שנמכר (בחברה יצרנית) או את סך ההוצאות הכרוכות בקניית הסחורות שנמכרו (בחברה מסחרית).

עלות ישירה

כאשר מתרחשת עסקה, היא כרוכה בעלויות ישירות ועלויות עקיפות. העלויות הישירות הן אותן עלויות שהקונה משלם למוכר. בתחום היצרני עלות ישירה היא עלות של מוצר או שירות שניתן ליחס באופן ישיר למוצר עצמו, תוך זהות לפי יחידת העלות (כגון: חומרי גלם, עבודה וכו'). רוב העלויות הישירות הן עלויות משתנות המושפעות מהפעילות העסקית ומהיקף הייצור.

עלות משתנה

עלות משתנה היא עלות המושפעת באופן ישיר ומיידי מהיקף פעילותו של העסק, להבדיל מעלות קבועה שהיא עלות שאינה משתנה בטווח הקצר, ולכן אינה מושפעת באופן ישיר ומיידי מהיקף פעילותו של העסק. עלות משתנה כוללת את עלות העבודה, החומרים והתפעול השוטף של המפעל, לעומת עלויות הקשורות ברכוש הקבוע שהן עלויות קבועות.

עלות עקיפה

עלות של מוצר או שירות שלא ניתן לייחס באופן ישיר למוצר או ליחידת עלות (כגון: פחת על ציוד ומבנים, שכר, מיסים, חשמל, שכירות וכדו'). שיוך עלויות עקיפות למוצרים נעשה על ידי העמסה יחסית לפי שיטת התמחור הנהוגה בפירמה, לפי אומדן או הערכה, על בסיס אחת מהעלויות הישירות למוצר, או כל מפתח הגיוני אחר שהוא קבוע ומוגדר מראש. עלויות עקיפות הן לרוב עלויות קבועות או עלויות שאינן משתנות בהרבה.

עלות קבועה

עלות שאינה משתנה בטווח הקצר. לדוגמה : עלויות בגין הרכוש הקבוע של המפעל.

עמותה

עמותה היא קבוצת אנשים שהתאגדו למען מטרה מסוימת ונרשמו בפנקס העמותות על ידי רשם העמותות שבמשרד המשפטים. פעולתן של עמותות מוסדרת באמצעות חוק העמותות, תש"ם-1980. אחד ממסמכי היסוד של העמותה הינו תקנון המפרט את מטרות העמותה ואת דרך התנהלותה. את התקנון וכל שינוי בו העמותה צריכה להגיש לרשם העמותות. לפי החוק, על עמותה לפעול לקידום מטרותיה בלבד ואינה רשאית לחלק כספים לחבריה. עמותה הרוצה לקבל תמיכה כספית מהמדינה צריכה שיהיה לה אישור ניהול תקין. כל עמותה חייבת שיתקיימו בה המוסדות הבאים: ועד מנהל, ועדת ביקורת / רו"ח ואסיפה כללית.

עסקאות פטורות ממע"מ

עסקאות פטורות ממע"מ הן עסקאות שלא ניתן לנכות בגינן את מע"מ התשומות ששימשו לאותה עסקה. בדיווח התקופתי למע"מ חלה על העוסק חובת דיווח גם על העסקאות הפטורות. דוגמה לעסקאות הפטורות: השכרת דירת מגורים ובלבד שהתקופה אינה עולה על 25 שנים מסירת כל זכות במקרקעין בדמי מפתח הכנסות של עוסק פטור הפקדת כספים ומתן הלוואות מעוסק למוסד כספי מכירת נכס שמס התשומות בגינו לא ניתן לניכוי עפ"י דין כגון: מכונית פרטית,דירת מגורים

עסקה עתידית (עסקת פורוורד)

עסקה עתידית הנעשית בין שני גופים. בעסקה זו מתחייבים שני הצדדים על מחיר של נכס לתקופה מאוחרת יותר. בסוף התקופה מתבצעת התחשבנות בין הצדדים על השינויים במחיר הנכס.

עצמאי

עצמאי הוא אדם שהכנסותיו מגיעות מפעילות עסקית עצמאית שלו, ולא כשכיר אצל מעביד. בעוד השכיר המקבל משכורת קבועה ממעבידו, העצמאי מנהל לבד את עיסוקו או פועל בדרך של התאגדות משפטית (למשל: שותפות). עסקו של העצמאי עשוי להתנהל בבית עסק, בביתו של העצמאי או כשירות הניתן בדרכים. במדינת ישראל ישנה הבחנה באופן ההתייחסות וחובת הדיווח לרשויות של עצמאים ושכירים. כמו כן, ישנם חוקי מס, חוקי ביטוח לאומי וחוקים נוספים אשר מתייחסים באופן שונה למי שהוא עצמאי ולמי שהוא שכיר.

עקרון הגילוי הנאות

עקרון הגילוי הנאות הינו עקרון חשבונאי המציג קווים מנחים בנוגע לכמות המידע שיש להציג בדוחות הכספיים. הקריטריון האיכותי לשאלה איזה מידע להציג והיכן הוא חשיבות המידע לקוראי הדוחות הכספיים - עד כמה המידע נדרש לצורך קבלת החלטות כלכליות נכונות. יש להימנע מהצגת מידע לא רלוונטי ולא חשוב מצד אחד, ולכלול מידע חשוב וחיוני, מאידך. על עורך הדוחות הפיננסיים לפרט ולסדר את החלקים העיקריים עד לרמת פירוט גבוהה.

עקרון ההכרה בהכנסה

זהו אחד מהעקרונות החשבונאיים. עקרון זה מציג קווים מנחים אשר על פיהם ניתן לקבוע מתי יש להכיר בהכנסות, לצורך מדידת הרווח שידווח בדוח רווח והפסד. הואיל וקיימים סוגים שונים של פירמות, שלהן תהליכים שונים להפקת רווחים, אפשרי שכל פירמה תכיר בהכנסות בזמנים שונים. עקרון זה בא לוודא שעיתוי זה יהיה קבוע ומוגדר כדי למנוע מהפירמה לבצע מניפולציות בעת הצגת הרווח התקופתי. לדוגמה, לחברה תעשייתית המייצרת את מוצריה יש תהליך מסוים: רכישת חומרי הגלם, תהליך הייצור, קבלת הזמנות, מכירת המוצרים וגביית החוב. לחברה אחרת, חברה מסחרית, יהיה תהליך הפקת רווחים שונה: קבלת הזמנות, רכישת מוצרים מחברות יצרניות, מכירתם וגביית החוב. אצל חברות אלו העיקרון מבהיר מתי יש להכיר בהכנסות - במועד הייצור, מועד המכירה, מועד הגבייה או במועד מתאים אחר.

עקרון ההקבלה בין הוצאות להכנסות

זהו עקרון חשבונאי הקובע כי כל ההוצאות  תרשמנה יחד עם ההכנסות שבגינן יצאו, ללא קשר למועד תשלום ההוצאות בפועל. מטרת העקרון היא להציג בדוח רווח והפסד את הרווח האמיתי שנוצר לפירמה מפעולותיה. כאשר ההוצאות מוצגות באותה תקופה שבה מוצגות ההכנסות, ברור יותר מהו הרווח. לדוגמה, בעת מכירת מוצר נוצרת הכנסה. כדי ליצור - להגיע - לאותה הכנסה, נאלצנו להוציא הוצאות רבות - החל מעלות המוצר (עלות המכירות- העלות לייצר או לקנות את המוצר שנמכר), דרך הוצאות ההנהלה, ההוצאות הכלליות (למשל : פרסום, ביטוחים וכו') וכלה בהוצאות המימון למימון פעילות הפירמה. המטרה בדוח רווח והפסד היא להציג את כל ההוצאות האלו, כולל אלו שישולמו בעתיד, יחד עם ההכנסה, כך שנוכל לדעת מהו הרווח מאותה מכירה. לעיתים יש קושי בבירור מדויק של ההוצאות שנבעו מייצור ההכנסות ולכן במקרים אלו מסתמכים על הערכות, אומדנים ותחזיות ומבצעים הקצאה של ההוצאות הנ"ל על פני התקופות השונות.

ערבות אישית

ערבותו האישית של אדם או תאגיד לסילוק חובותיו של אחר (הנערב).

ערבות בנקאית

ערבות בנקאית היא ערבות הניתנת על ידי הבנק. מדובר בהתחייבות נפרדת, עצמאית ובלתי תלויה של הבנק לערוב לסילוק חובותיו של הנערב. היות שהבנק נחשב לערב בעל אמינות גבוהה  והיות שמדובר בהתחייבות נפרדת, עצמאית ובלתי תלויה הופכים את הערבות הבנקאית לאמצעי ביטחון טוב, שכן הסיכויים שהבנק ימלא את התחייבותו לערוב לחוב  גבוהים. ערבות בנקאית עולה כסף לנערב וניתנת ע"י הבנק כנגד ביטחונותיו.

ערך נוכחי נקי / ע.נ.נ. (NPV)

מדובר בשיטה לחישוב כדאיות השקעה. נוסחת ה – ע.נ.נ.  מחשבת את הערך הנוכחי של תזרים מזומנים בניכוי עלות ההשקעה, אשר צפוי להתקבל בעתיד.

ערך נוכחי/ ערך מהוון

ערך נוכחי (או ערך מהוון) הוא הערך בהווה של סכום כסף שאמור להתקבל במועד כלשהו בעתיד. הערך הנוכחי נמוך מן הערך בעתיד בשיעור הריבית המצטברת במשך אותה תקופה.

ערך נקוב

ערך נקוב הינו הערך נומינלי המייצג את השקעתו המינימאלית של בעל המניות בחברה. ערך זה מציין את חלקו של נייר הערך בהון החברה, ומהווה את הבסיס לזכויות המוענקות לבעלי המניות למשל :  חלוקת הדיבידנד, זכויות (כח) ההצבעה וכדו'.

עתודה

עתודה היא סעיף מאזני, הכולל את סכומי הכסף שהפרישה החברה לטובת תשלומים מוגדרים שישולמו בעתיד. למשל: הפרשה בגין סיום יחסי עובד – מעביד, הפרשה לחופשה, הפרשה לתשלומי הבראה, הפרשה למס ועוד.

פוליסה

פוליסה היא מסמך המכיל את כל פרטי ההתקשרות בין חברת הביטוח לבין המבוטח. הפוליסה מגדירה את התחייבות חברת הביטוח לשלם פיצוי כספי בגין נזקים שונים שייגרמו עקב סיכונים מוגדרים וקשורים למבוטח או לצד שלישי. כמו כן היא כוללת את כל החובות והזכויות של החברה ושל המבוטח, ובין היתר: גובה התשלום (הפרמיה) שישלם המבוטח, סכום הפיצוי שישולם, הגורמים שיקבלו את הפיצוי, תוקף הפוליסה, והתנאים לקיומה.

פחת

הפחת מבטא את ירידת ערכו של הרכוש הקבוע עקב התיישנותו בגין השימוש בו, בלאי ושינויים טכנולוגיים. הן בחשבונאות והן לצרכי מס, ההוצאה בגין עלות רכישת הרכוש הקבוע תיפרס על פני אורך חייו בדמות הוצאות הפחת. ישנן שיטות שונות לחישוב הפחת כשהנפוצה שבהן הינה שיטת הקו הישר (עלות הנכס תפוזר באופן שווה על פני כל שנות  חייו כך שהפחת השנתי יהיה קבוע). יש לציין כי לפעמים ייתכן שיהיה שוני בין הוצאות הפחת שנרשמו בספרים לבין הוצאות הפחת שיוכרו לצרכי מס.

פחת בקו ישר

ישנן שיטות שונות לחישוב הפחת כשהנפוצה שבהן הינה שיטת הקו הישר (עלות הנכס תפוזר באופן שווה על פני כל שנות  חייו כך שהפחת השנתי יהיה קבוע).

פחת מואץ

זוהי אחת מהשיטות לחישוב הפחת. על פי שיטה זו הוצאות הפחת בשנים הראשונות של חיי הנכס גבוהות מאלו שבשנים המאוחרות יותר.

פחת שנצבר

זהו סעיף מאזני המציג את סכום  הפחת שהצטבר בגין הרכוש הקבוע ממועד רכישת הנכסים ועד לתאריך המאזן.

פטנט

פטנט הוא זכות שימוש בלעדית הניתנת לבעל  המצאה לשימוש בהמצאתו לזמן קצוב, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי. כדי לקבל פטנט על ההמצאה יש להגיש בקשה לפטנט לרשות המטפלת בכך באותה מדינה. בבקשת הפטנט יש לפרט את  ההמצאה עליה מבוקש הפטנט באופן שיאפשר לבעל מקצוע ממוצע בתחום אליו היא שייכת להבין כיצד לממשה. כמו כן עליה לכלול תביעות (לפחות אחת) המגדירות במדויק את היקף הבלעדיות הנתבעת על ידי המבקש. כדי לקבל פטנט צריך שההמצאה המוגדרת במסגרת התביעות תהיה חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ובעלת התקדמות / חידוש מבחינת ההמצאה. במסגרת דיני הקניין הרוחני ניתנת הגנה לפטנט. פטנט ניתן על המצאות שעניינן מוצרים או תהליכי ייצור המשמשים בתעשייה. הזכות לפטנט לא חלה על תגלית, כגון גילוי זן חדש של בעלי חיים, תאוריה מדעית, רעיון שיווקי (להבדיל מ"שיטת מסחר" עליה ניתן לקבל פטנט במדינות מסוימות), וברוב המדינות - אף לא על תוכנת מחשב (זו מוגנת מכוח זכות יוצרים). עקרונית הפטנט מוגבל לאותה מדינה שהעניקה אותו, אולם  על פי אמנות שונות יש לבעל הפטנט תקופה מסוימת בה יש לו דין קדימה לעניין הגשת הפטנט במדינות נוספות.

פיחות

עלייה בשער החליפין באופן בו נשלם יותר שקלים עבור כל מט"ח. זוהי היחלשות המטבע המקומי.

פיצויי פיטורין

העיקרון המנחה בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג 1963- (להלן - החוק) הוא שעובד, שפוטר מעבודתו זכאי לקבל פיצויי פיטורים, ואילו, עובד שהתפטר, אינו זכאי לקבלם. לכלל זה (שבמקרה של התפטרות אין זכאות לפיצויי פיטורין) יש חריגים כדלקמן: הרעת תנאי עבודה מצב בריאותי לאחר לידה תוך 9 חודשים לצורך טיפול בוולד תאונת עבודה פטירה (עובד או מעביד) וכו' על פי סעיף 1(א) לחוק עובד שפוטר זכאי לקבל ממעבידו פיצויי פיטורים רק אם עבד אצלו לפחות שנה אחת ברציפות. (למעשה עובד שפוטר לאחר שעבד 11 חודשים יהיה זכאי לפיצויי פיטורים אלא אם המעביד יוכיח שלא פיטר את העובד מן הרצון להימנע מתשלום פיצויי פיטורים). עובד עונתי זכאי לפיצויים רק אם עבד אצל מעבידו לפחות שתי עונות בשתי שנים רצופות (לעניין זה "עונה" - שלושה חודשים רצופים בשנה, שבהם עבד לפחות 60 יום). סעיף 2 לחוק קובע כי רציפות בעבודה לא תיפגע על ידי שירות מילואים, שבתות או חגים בהם לא עובדים, חופשה שנתית, שביתה, הפסקה זמנית, תאונה או מחלה, ימי אבל, הפסקה זמנית ללא ניתוק יחסי עובד ומעביד או אפילו הפסקה זמנית תוך ניתוק יחסי עובד ומעביד, בתנאי שאינה עולה על שלושה חודשים וכדומההזכות לפיצויי פיטורים חלה בין שהעובד היה מועסק במשרה מלאה, משרה חלקית או במשרה נוספת.

פיצול אופקי (spin off)

צורה של רה-ארגון אשר על פיה החברה מעבירה חלק מנכסיה והתחייבויותיה לחברה חדשה שהוקמה לצורך כך ובתמורה לנכסים ולהתחייבויות הנ"ל החברה החדשה מנפיקה לחברה שהעבירה את הנכסים מניות, כאשר באופן מיידי החברה שהעבירה את הנכסים מעבירה את המניות לבעלי מניותיה כדיבידנד.

פיצול מניות

הפיכת מניה אחת בעלת ערך נקוב מסוים, למספר מניות בעלות ערך נקוב קטן יותר.

פירוק חברה

פירוק חברה הינו הליך משפטי שמטרתו חיסול האישיות המשפטית של החברה (וזאת בשונה מכינוס נכסים שנועד למימוש הנכסים לטובת הנושים לצורך פירעון החובות אך לא למחיקת החברה). ישנם שני סוגי פירוק חברה : פירוק מרצון – לפי החלטת בעלי החברה או לפי דרישת הנושים במקום שאין החברה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה. פירוק מאונס - על פי החלטת בית משפט.

פנסיה

פנסיה היא סוג של גמלה, המשולמת בצורת אנונה, בדרך כלל לעובדים שכירים או למשרתי ציבור, בגין תקופת עבודתם אצל מעסיק ציבורי או פרטי, או אנונה המשולמת לעובדים עצמאים ולאנשים אחרים בגין תשלומים לקרן פנסיה וכן אנונה המשולמות לשאיריהם של כל אלה על ידי המעסיק או על ידי קרן פנסיה.

פנסיית זיקנה

פנסיה המשולמת לזכאים החל בהגיעם לגיל מסוים. בדרך כלל, גיל הזכאות לפנסיה הוא גיל הפרישה  (גיל הפרישה שהיה נהוג בישראל מראשיתה ועד שנת 2004 הוא 65 שנה לגברים ו-60 שנה לנשים. על פי חוק גיל פרישה התשס"ד-2004, הועלה גיל זה בהדרגה ל-67 שנה לגברים ו-64 שנה לנשים). עם זאת, בתוכניות פנסיה שונות (פרטיות, ציבוריות וממשלתיות) ניתן להגדיר גיל פרישה השונה מגיל הפרישה הכלל ארצי או גילי פרישה מיוחדים למקצועות שונים. כמו כן, בתוכניות פנסיה שונות ניתן להקדים את הפרישה לפני גיל הפרישה הרגיל (בדרך כלל תמורת הפחתה של שיעור הפנסיה) או לדחות את מועד הפרישה (בדרך כלל עם תוספת לפנסיה בשל הדחייה).

פנסיית נכות

פנסיית נכות היא פנסיה המשולמת במקרה של איבוד כושר העבודה. פנסיית נכות יכולה להיות משולמת לתקופה מוגבלת (פנסיית נכות זמנית, במקרה של איבוד זמני של כושר העבודה) או לכל התקופה עד הגיע הנכה לזכות קבלת פנסיית זקנה (פנסיית נכות תמידית). הפנסיה יכולה להיות פנסיית נכות מלאה (במקרה איבוד מלוא כושר העבודה, או 75% מכושר זה) או פנסיה נכות חלקית (כאשר משולמת פנסיית נכות מופחתת המהווה פיצוי על איבוד חלקי של כושר העבודה).

פנסיית שאירים

פנסיית שאירים היא פנסיה המשולמת לשאירי הזכאי (העובד המבוטח בפנסיה או האדם שבוטח באופן פרטי או הפנסיונר) במקרה של מותו. המוגדרים כשאירים הם: בן/בת הזוג של הנפטר, ילדיו של הנפטר (עד הגיעם לגיל מסוים, 18 או 21 או אף לכל החיים אצל יתומים שאינם מסוגלים לכלכל את עצמם) וכן פנסיות לשאירים אחרים התלויים בנפטר כמוגדר בתקנון תוכנית הפנסיה.

פעילות מופסקת

מבחינה חשבונאית פעילות מופסקת היא מרכיב של תאגיד העומד בשלשת התנאים הבאים : 1. התאגיד על פי תכנית אחת ביצע את אחת מהפעולות הבאות : א) מימש את המרכיב הנ"ל בשלמותו על ידי מכירת המרכיב בעסקה אחת או הפריד את הבעלות באותו המרכיב והעבירה לבעלי המניות של התאגיד (= פיצול אופקי [=spin off]). ב) מימש את המרכיב בשלבים על ידי מכירה של נכסי המרכיב וסילוק ההתחייבויות אחת לאחת. ג) התאגיד נטש את המרכיב. 2. המרכיב מייצג קו עסקים או איזור גאוגרפי של פעילות. 3. ניתן להפריד את המרכיב הן מבחינה תפעולית והן לצרכי דיווח כספי.

פקודות מס הכנסה

בישראל מוטל מס ההכנסה מכוחה של פקודת מס הכנסה, ובגבייתו עוסקת רשות המסים בישראל.

פריסת פיצויי פיטורין

המנגנון הנ"ל נוצר מתוך מטרה לווסת את נטל המס בגין פיצויי הפיטורין. פקיד השומה רשאי לאשר פריסה של סכום הפיצויים החייבים במס לשנים שלאחר שנת הפרישה. הפריסה תיעשה בהתאם לכללים הבאים : תקופת הפריסה המרבית הנה 6 שנים המתחילות בשנת הפרישה. בשל כל 4 שנות עבודה תינתן שנת פריסה אחת. במקרה והפרישה מהעבודה מתבצעת בשלושת החודשים האחרונים של שנת המס, תחל הפריסה בשנה שלאחר שנת הפרישה. בהתאם לאישור פקיד השומה ינוכה מס במקור מהפיצויים הכלולים בפריסה. חלה על העובד חובת הגשת דוח שנתי על הכנסותיו בכל אחת משנות הפריסה כשבדוח הנ"ל תפורטנה ההכנסות שמקורן בפריסת הפיצויים האמורה לעיל.

פרמיה (ביטוח)

תשלום לחברת ביטוח תמורת פוליסה.

פרמיה (על מניות)

ההפרש בין המחיר שהמניה הונפקה בפועל לבין הערך הנקוב שלה. הפרמיה על מניות היא סעיף מאזני המוצג במסגרת ההון העצמי.

פשיטת רגל

פשיטת רגל היא מצב משפטי המכיר באי יכולת של אדם לשלם את חובותיו הכספיים. אדם שהוכרז כפושט רגל, בית המשפט ממנה לו נאמן שתפקידו לכנס את הנכסים לרבות נכסיו האישיים של פושט הרגל, ומימושם לצורך השבת החובות לנושים. משהוכרז אדם כפושט רגל ועד למועד סיום תהליכי פשיטת הרגל, אין באפשרותו לקבל על עצמו עסקאות מסחריות והוא מנוע מלעסוק בעיסוקו. במקרים מסוימים ובהתמלא תנאים המנויים בחוק, בית המשפט רשאי לפטור את פושט הרגל מחובותיו ולתת לו צו שחרור.

צדדים קשורים

בדרך כלל ניתן לראות בצדדים כצדדים קשורים, כשלאחד מהם היכולת להשתמש, במישרין או בעקיפין, בשליטה או בהשפעה מהותית לצורך קבלת החלטות תפעוליות או כספיות של הצד האחר, או כששני הצדדים נתונים לשליטתו או להשפעתו המהותית של צד שלישי. ההבחנה הנ"ל היא ערטילאית ומבחינה מעשית לא ניתן להשתמש בה לשם קביעת קיומו של מצב של צדדים קשורים. לאור זאת נקבעו בחוקים, בגילויי הדעת החשבונאיים, בתקנות וכדו' מצבים שונים שבמידה והם מתקיימים בין הצדדים, הצדדים יחשבו לצדדים קשורים.

קבלה

קבלה היא מסמך המשמש לרישום תקבולים שנתקבלו בעסק בין אם במזומן (העברות בנקאיות, שיקים לגביה מיידית וכדו'), ובין אם באשראי. בגין כל  תקבול שמתקבל יש לערוך קבלה בה יש לציין בה אמצעי התשלום, זמן הפרעון, סיבת התשלום, פרטי ההמחאות, סכום המס שנוכה במקור וכדו'. יש לציין כי קבלה אינה מעידה על הכנסה וכמו כן היא אינה מהווה בסיס לתשלום  המע"מ.

קונצרן

קונצרן הוא ריכוז של מספר חברות המתעסקות בתחומים שונים, שלהן (=לחברות הנ"ל) הנהלה מרכזית אחת המפקחת עליהן. מבחינת המהות הכלכלית יש כאן למעשה ישות כלכלית (קבוצה) אחת.

קרטל

קרטל הוא איגוד של ספקים (יצרנים, נותני שירותים, יבואנים וכדו'), אשר מתאגדים יחדיו על מנת להגדיל את רווחי המשתתפים יחסית לתנאי השוק התחרותי.

קרן הון

קרן הון היא סעיף מאזני המופיע תחת ההון העצמי. הסעיף הנ"ל כולל את כל הקרנות המהוות חלק מההון העצמי של החברה.

קרן הון סיכון

קרן הון סיכון היא קרן המשקיעה כספים במיזמים אשר הסיכון בהם הוא גבוה מתוך ציפיה לתשואות גבוהות במקרה של הצלחת המיזם. קרנות הון סיכון הן דרך השקעה מקובלת ונפוצה לגיוס הון לצורך השקעה בחברות הזנק (start-up), חברות עתירות טכנולוגיה ו/או הון אנושי. אורך חייה של קרן הינו לרוב בין חמש עד שבע שנים. בתקופה זו נדרשת הקרן להשקיע את כספה, ובסופה לממש את השקעותיה על ידי מכירת מניות חברת ההזנק לחברה אחרת, לחברה המושקעת בחזרה (במקרה ולחברה המושקעת יש רווחים ריאלים ממכירות המוצר החדש) או  להנפיקן בבורסה (IPO), בתהליך שנקרא לעתים Exit.

קרן השתלמות

קרן השתלמות היא קופת חסכון לשכירים, עצמאים ולחברי קיבוצים ומושבים שיתופיים, שנועדה במקור לשמש את העובדים למימון השתלמויות כגון כנסים מקצועיים ולימודי המשך, אולם כיום משמשת על פי רוב כאפיק חסכון כללי לטווח בינוני - האפיק היחיד שלא לטווח ארוך, שנותר פטור ממס לאחר הרפורמות במיסוי שוק ההון בישראל. לפי החוק הפקדות העובד והמעסיק לקרן השתלמות פטורות מתשלום מס הכנסה, אם הן עד 2.5% מהשכר ברוטו (הפרשה של העובד) ועד 7.5% מהשכר ברוטו (הפרשה של המעסיק, לכל היותר פי שלושה מחלק העובד), וזאת עד לתקרת שכר חודשי של כ-15,712 ש"ח (נכון ל- 2020). ניתן להפריש לקרן כספים גם מעבר לתקרה, אך עליהם לא יחול הפטור ויראו בהם כשכר עבודה. לאחר שלוש שנות ותק בקרן ניתן להשתמש בכסף שנצבר בה, למימון השתלמויות או לימודים ללא תשלום מס. הפטור ממס ניתן לכל מטרה לאחר שש שנים לפחות (שלוש שנים במקרה של גבר מעל גיל 67 או אישה מעל גיל 64). מאחר שהמדינה אינה מטילה כל מגבלות לגבי השימוש בכסף שנצבר בקרן לאחר תום שש שנים, ניתן לנצלו לכל צורך ולאו דווקא להשתלמות. עובדה זו הפכה את קרנות ההשתלמות לערוץ חסכון (פטור ממס) גרידא שבמקרים רבים אינו משמש כלל להשתלמות.

קרן נאמנות

גוף, שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם, בתנאי שנעשתה על סמך הסכם נאמנות ושפרטיה פורסמו באמצעות תשקיף.

קרן פנסיה

קרן פנסיה היא קופת גמל לקצבה שמטרתה לשלם פנסיה לזקנה, שארים ונכות. קרן הפנסיה נועדה לשלם לעובד שפרש מעבודתו, או לשאיריו תשלומים תקופתיים. לקרן הפנסיה יכולים להצטרף הן שכירים והן עצמאים. ההצטרפות לקרן פנסיה נעשית על פי הסכם קיבוצי.

רווח גולמי

רווח גולמי של חברה יצרנית או מסחרית הוא ההפרש בין ההכנסה ממכירות החברה לבין עלות המכר. במידה והרווח הוא שלילי אזי יש לנו הפסד גולמי.

רווח גולמי (ניתוח)

פירמות עורכות ניתוח של הרווח הגולמי כדי לבחון את יעילות מערכת הייצור ושמירת המלאים בדרך ישירה של השוואה עם רווח גולמי תיאורטי, או דרך השינויים בו בין תקופה אחת לשניה, כאשר תקופה מסוימת נבחרת כתקופת הבסיס להשוואה. הניתוח יכול שייעשה גם לגבי הסך הכל וגם לגבי גורמים שונים המרכיבים את הרווח ברוטו, וכן השוואה באחוזים של הגורמים השונים והרווח ברוטו. השוואה בעלת אופי דומה יכולה להיעשות גם בין התוצאות בפועל לבין התוצאות המתוכננות (השוואת תקציב אל מול ביצוע).

רווח הון

הסכום שבו עולה התמורה ממכירת נכס (מוחשי ולא מוחשי) על יתרת המחיר המקורי שלו (= המחיר המקורי של הנכס לאחר שנוכו ממנו סכומי הפחת). למעשה רווח ההון מציין את העלייה בערכו של הנכס. לעניין מס הכנסה בגין רווח ההון מפצלים את רווח ההון לרווח הון ריאלי ולסכום אינפלציוני כששיעור המס על כל אחד מהחלקים הנ"ל הוא שונה. את רווח ההון ניתן לפרוס על פני מספר שנות מס. ניתן לקזז את רווחי ההון מול הפסדי ההון וכמו כן במקרים מסוימים ניתן לבצע שחלוף שלו כנגד נכס חדש שנרכש במקום הנכס שמומש.

רווח הון ריאלי

רווח ההון פחות סכום אינפלציוני.

רווח חשבונאי

הכנסות הפירמה פחות הוצאותיה לתקופת הדיווח, כאשר הן נמדדות לפי עקרונות חשבונאיים מקובלים.

רווח מיוחד

רווח המתקבל או נגרם לפירמה בשל תנאים בלתי רגילים, או בשל פעילות שאינה קשורה לפעילות הרגילה של הפירמה ושאינה מתרחשת לעיתים קרובות. על פי רוב רווח (או הפסד) כזה הוא רווח  (או הפסד) הון, אך יכול שיהיו רווח (או הפסד) רגיל, בהתאם למקרה (למשל, תוצאות המתייחסות לפעילות עסקית שהופסקה). רווח כזה מוצג בדוחות הכספיים בניכוי השפעת המס וחלק המיעוט, אם קיים, בדוח מאוחד.

רווח נקי

רווח נקי הוא הסעיף בדוח רווח והפסד המבטא את סיכום כל הכנסותיה של החברה בניכוי כל הוצאותיה (כולל הוצאות המס). מהרווח הנקי הוא של החברה ניתן לחלק דיבידנד לבעלי המניות במידה ואכן יש רווח  ובמידה שהוחלט על כך באסיפת בעלי המניות.

רווח תפעולי

הכנסות החברה פחות הוצאותיה בגין כל פעולותיה בתחומי העיסוק העיקריים שלה. הרווח התפעולי כולל הכנסות ממכירות מוצרים ושירותים, הוצאות של עלות המכירות, הוצאות מכירה והוצאות הנהלה וכלליות.

רווחים

ראה לעיל בהגדרת הכנסה.

רווחים שלא חולקו

ראה הגדרת עודפים.

ריבית

ריבית היא סכום הכסף הנוסף המשולם על ידי הלווה למלווה תמורת הזכות שנותן המלווה ללווה להשתמש בסכום כסף מסוים (=קרן ההלוואה) למשך תקופה מסוימת (=תקופת ההלוואה). הלווה משלם למלווה את הריבית, בנוסף להחזר הקרן.

ריבית אפקטיבית

ריבית המייצגת באופן ריאלי את ההוצאה הפיננסית של הלווה, משום שהיא לוקחת בחשבון לא רק את שיעור הריבית הנומינלי אלא גם עמלות ותשלומים אחרים (כגון: דמי בולים,דמי פתיחת חשבון), את אורך תקופת האשראי, מועדי קבלת הקרן, החזרתה וכו'. במילים אחרות: סכום הריבית באחוזים לשנה, כשהיא מחושבת על-פי סכום הריבית המשולמת בסוף השנה ביחס לקרן ההתחלתית. לכן הדרך הפשוטה ביותר לחישוב הריבית האפקטיבית היא בשיטת החזרת ההלוואה כולה (הקרן) ותשלום הריבית כולה בסוף התקופה. אם תשלום הריבית הוא חודשי או רבעוני, יש לתרגמה לריבית אפקטיבית תוך התחשבות באלמנט הריבית דריבית. יש הבדל גדול בין קבלת הלוואה בריבית שנתית אפקטיבית (המשולמת בסוף השנה) בשיעור של 6% לשנה לבין קבלת הלוואה בריבית חודשית של 0.5%. במקרה האחרון הריבית האפקטיבית השנתית היא 6.17% ולא 6%.

ריבית דריבית

ריבית דריבית היא ריבית המחושבת לא רק על הקרן אלא גם על הריבית שהצטברה בתקופה הקודמת.

ריבית נומינלית

ריבית נומינלית (נקראת גם ריבית חוזית/ריבית קונטוקורנטית/ריבית נקובה) היא הריבית הנקובה במסמכי מתן ההלוואה ללא התחשבות במועדי חיוב הריבית ובהיטלים הנלווים (עמלות).

ריבית פריים (בישראל)

ריבית הפריים בישראל היא הריבית המורכבת משיעור ריבית חובה (=ריבית מוניטרית) הנקבעת פעם בחודש על ידי בנק ישראל, בתוספת קבועה של X%. לדוגמה, אם שיעור ריבית בנק ישראל הוא 5% ושיעור התוספת הוא 1.5% אזי שיעור ריבית הפריים הוא 6.5%. כיום מוגדרת ריבית זו בשיעור זהה בכל הבנקים בישראל. הבנקים עושים שימוש בריבית הפריים לתמחור הלוואות, פיקדונות ועסקות אשראי.

ריבית פשוטה

ריבית פשוטה היא ריבית המחושבת כאחוז מסוים מהקרן, כאשר האחוז עומד ביחס ישר לתקופת ההלוואה. האחוז הנ"ל נקרא בשם שיעור הריבית.

ריבית ריאלית

הריבית הריאלית היא הריבית הנומינלית המותאמת לשינוי האינפלציה (או מדד אחר מוסכם), דהיינו היא הפער (ראו הערה בהמשך) בין שער הריבית הנומינלית לבין שיעור האינפלציה. ריבית זו שונה מהריבית האפקטיבית בכך שריבית זו משתנה בהתאם לגורם חיצוני (כגון: האינפלציה) שאיננו בשליטת הצדדים להלוואה, בניגוד לריבית האפקטיבית שיש לצדדים שליטה עליה.

רכוש קבוע

תחת הגדרת רכוש קבוע נכנסים פריטים אשר : מוחזקים לשימוש בייצור או בהספקת סחורות או שירותים, להשכרה לאחרים, או לצרכים מנהליים; וכן חזוי שישתמשו בהם יותר מתקופה אחת.

רכוש שוטף

נכסים מוחשיים שהחברה אינה מחזיקה בהם בקביעות ושניתן להפוך אותם לנזילים בקלות יחסית. לדוגמא: מזומנים, מלאי, לקוחות, חייבים, מלאי, השקעות לזמן קצר וכדו'. הנכסים הנכללים תחת הרכוש שוטף משמשים את הפירמה למהלך העסקים הרגיל, כאשר ההבחנה בינם לבין הנכסים המוצגים תחת רכוש קבוע הרכוש הקבוע לנכס שוטף תלויה בשימוש שנעשה באותו הנכס ולא במאפייניו.

רכיבי שכר

רכיבי שכר הם החלקים המרכיבים את שכר העבודה של העובד. החוק קובע כי לעניין פיצויי פיטורין, שר העבודה והרווחה באישור ועדת העבודה של הכנסת יקבע בתקנות (דרך כלל או לסוגים) את המרכיבים של שכר העבודה הכולל, שיובאו בחשבון לעניין שכר העבודה בקשר לפיצויי פיטורין. בתקנות נקבע כי הרכיבים שיובאו בחשבון שכר העבודה לעניין תקנות הם אלה: שכר יסוד תוספת ותק תוספת משפחה תוספת יוקר המחיה אם נכללו בשכר העבודה תוספת מחלקתית או תוספת מקצועית,יראו תוספות אלה כחלק משכר היסוד. לא היה שכר העובד משתלם לפי הרכיבים הנ"ל או לפי חלק מהם, יובא בחשבון שכרו של העובד (לעניין פיצויי הפיטורין) שכר העבודה הרגיל ללא תוספות.

רשימון יבוא

זהו מסמך המהווה בסיס לשחרור הטובין  מהמכס במדינת היבוא. ברשימון היבוא מופעים פרטי המשלוח כגון: כמות הסחורה, ערך הסחורה לפי החשבונית, אריזה, דמי הובלה וכדו'. כמו כן הוא כולל פרטים על האוניה, הכוללים את שמה, נמל היציאה, נמל היעד, מספר שטר מטען וכד'.

רשימון יצוא

זהו מסמך מרכזי במסגרת תהליך יצוא הטובין לחו"ל. במסמך זה מפורטים נתוני המשלוח המיועדים לייצוא, כגון: הרכב הסחורה ואריזתה, יעד המשלוח, מידות ומשקולות, פרטי היבואן, תנאי המשלוח וכו'. רשימון היצוא מאומת ומאושר על ידי המכס על פי הצהרת היצואן.

רשם החברות

מי שתפקידו לרשום חברות והתאגדויות בפנקס החברות. רשם החברות מתמנה על-ידי שר המשפטים, ותפקידיו העיקריים כוללים: רישום חברות וניהול פנקס החברות. לנהל את תיקי החברות באופן שלגבי כל חברה. יוגשו המסמכים שיש להגישם וכל מסמך ייבדק ויותאם לחוק ולמידע שכבר מצוי במאגר הרישום. לממש את עקרון הפומביות של מסמכי חברות על-ידי מתן אפשרות לכל אדם לעיין בכל תיק של חברה כרצונו.

רשם המקרקעין

נושא תפקיד ממשלתי שאחראי על רישום עסקות בנכסי דלא-ניידי בספרי הרישום הממשלתיים הרשמיים, המנוהלים על-פי סימנים מזהים של המקרקעין (גושים וחלקות), ומשקפים את השתלשלות הבעלות בהם, זכויות חכירה שהוענקו, שעבודים שניתנו, לרבות הערות אזהרה שנרשמו על אותם מקרקעין.

רשם המשכונות

מי שמופקד על רישום משכונות. כל אדם רשאי לעיין בספר, בתיק ובכרטסת המשכון בנוכחותו של עובד הלשכה ובפיקוחו, ורשאי לקבל מאת הרשם אימות להעתקים של מסמכים או של רישומים השמורים בלשכה תמורת תשלום אגרה, כנקבע בתקנות.

רשם השותפויות

מי שתפקידו לרשום שותפויות בפנקס השותפויות. רשם השותפויות מתמנה על-ידי שר המשפטים ותפקידיו הם בעיקר: לרשום את שם השותפות  מהות העסק מקומו הראשי של העסק שמו המלא של כל שותף ומענו, שמותיהם של השותפים המורשים לנהל את עניני השותפות ולחתום בשמה בתקופת קיומה של השותפות לנהל את פנקסי השותפויות ולהציגו בפומבי תפקידו של רשם השותפויות מצטמצם ברישום השותפויות והשינויים החלים בהן, וכן בגביית האגרה המוטלת עליהן.

שבח

ראה מס שבח.

שווי (זקוף)

סכום שנזקף כהכנסה לנישום בגין הפקת הנאה מנכס שהועמד לרשותו, כגון: הסכום המתווסף להכנסות שכירים בגין טלפון נייד או רכב צמוד שהועמדו לרשותם על-ידי מקום עבודתם. שווי שי לחג, מתנות וכדו' שניתנו לעובדים. הלוואה שהועמדה לרשותם על-ידי מעבידם. בתנאים נוחים מתנאי השוק.

שומה לפי מיטב השפיטה

שומה לפי מיטב השפיטה היא שומת מס שקובע פקיד שומה או מנהל מס שבח לנישום מפני שפקיד השומה או מנהל מס שבח חולק על ההכנסה ו/או על ההוצאות שדווחו על-ידי הנישום או משום שהנישום לא הגיש את הנתונים על הכנסותיו.

שומת מס

הערכה של סכום המס שיש להטיל על הנישום (יחיד או חברה). שומת מס יכול שתהיה שומה זמנית או שומה סופית. שומה יכולה להיות כזו המאשרת את הדוח על ההכנסות שהגיש הנישום, או כזו המוסיפה לו הכנסה, או לא מתירה הוצאות, או ניכוי, לפי מיטב שפיטתו של פקיד המס. פקיד המס רשאי להוציא גם שומה לפי מיטב השפיטה בהיעדר דיווח מצד הנישום בין בגין הכנסה שנתית ובין בגין עסקה הונית חד-פעמית.

שותפות

שותפות היא התאגדות משפטית, בין מספר בני אדם המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים, ואינם מאוגדים באופן אחר כמו חברה בע"מ, עמותה וכו'. פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה – 1975 מסדירה את מעמדן החוקי של השותפויות בישראל. שותפות נוצרת באמצעות הסכמת חבריה. אין צורך ברישומה אצל רשם השותפויות. השאלה האם קשר מסחרי בין מספר בני אדם יוצר שותפות כמשמעה בדין נבחנת על פי הנסיבות. ישנן שותפויות שחלה עליהן חובה להירשם ברשם השותפויות. לגבי יתר השותפויות - שותפויות המעוניינות בכך,יכולות להירשם אצל רשם השותפויות. בשותפות יכולים להתאגד שני חברים ויותר. החוק הישראלי מגביל את מספר השותפים לעשרים, פרט לשותפויות של עורכי דין ורואי חשבון המוגבלת לחמישים חברים. חלוקת רווחי השותפות בין השותפים נעשית לפי המוסכם ביניהם. בניגוד לצורות אחרות של התאגדות, כגון חברה בע"מ, הם חבים בחובות השותפות באופן אישי. עם זאת, שותף יכול להיות שותף מוגבל, ואז לא יהיה חייב בחובות השותפות מעבר לסכום השקעתו ההתחלתית, אך חלות עליו מגבלות מסוימות שאינן חלות על שותף שאינו מוגבל. שותפות בה ישנו שותף מוגבל נקראת שותפות מוגבלת. למעשה שותפות מוגבלת היא מעין גוף משפטי המצוי בין החברה ובין השותפות.

שותפות מוגבלת

שותף יכול להיות שותף מוגבל, ואז לא יהיה חייב בחובות השותפות מעבר לסכום השקעתו ההתחלתית, אך חלות עליו מגבלות מסוימות שאינן חלות על שותף שאינו מוגבל. שותפות בה ישנו שותף מוגבל נקראת שותפות מוגבלת. למעשה שותפות מוגבלת היא מעין גוף משפטי המצוי בין החברה ובין השותפות.

שטר חוב

שטר חוב הינו מסמך משפטי מסחרי הדומה במהותו לשיק. בשטר החוב מתחייב נותן (עושה) השטר לשלם במועד מוגדר סך כספי נקוב לפקודת האוחז בשטר. בדומה לשיק, שטר החוב ניתן להיסב והחתמת הלקוח עליו מבטיחה כי האוחז בשטר יוכל להציג את השטר לפירעון במידה ועושה השטר לא עמד בהתחייבויותיו. האמור לעיל מותנה בכך שהשטר שלם וכתוב בהתאם לחוק, המחזיק בו קבלו בתום לב ולפני זמן הפירעון, ולא הבחין בשום פגם בו או בשום פגם בזכות החזקה של מוסר בשטר.

שטרות לגבייה (לקבל)

פירוש המונח שטרות לגביה הינו סך כל השטרות ושטרי החליפין המסחריים שפירמה קיבלה ושכנגדם צריכים להתקבל כספים, בדרך-כלל בתמורה לסחורות ולשירותים שסופקו, שטרות שיהיה על הלקוחות לפרוע במועד הפדיון שלהם. במקרה שהלקוח העביר שטרות לגביה הפירמה יכולה להעביר שטרות אלה לספקים במקום תשלום, או לעשות ניכיון לגבם, או לתתם כבטחון להלוואה. שטרות לגביה הינו סעיף מאזני.

שטרות לפירעון

המונח שטרות לפירעון מציין את הסכום הכולל של השייקים והשטרות שהפירמה חייבת לנושיה,שמועד פירעונם טרם חל, או שטרם נפרעו בבנק. מרבית השטרות של הפירמה נמצאים בידי הספקים, ומהווים חלק בלתי נפרד מהאשראי שהיא מקבלת מהם. שטרות לפירעון נכללים כסעיף בין סעיפי המאזן.

שיטת היוון תזרימי המזומנים (D.C.F)

זוהי אחת השיטות להערכת שווי חברות. על פי שיטה זו יש לנתח את ביצועי החברה בעבר ולערוך תחזית על בסיס הנחות שונות לגבי הפעילות העתידית של החברה. את התחזית יש לבנות תוך התייחסות בין השאר לגורמים הבאים : צמיחת הענף בו פועלת החברה בעבר וסיכוייו לגדול בעתיד. חלקה של החברה בענף תוך התייחסות לגודלה היחסי, היתרונות והחסרונות שלה, אופי הלקוחות והספקים, אופי המתחרים וכדו'. תוכניות ופרויקטים עתידיים של החברה. הטבות מס עתידיות של החברה כגון: הפסדים לצרכי מס, מפעלים מאושרים וכו'.

שיטת הערך הנכסי

זוהי אחת השיטות להערכת שווי חברות. על פי שיטה זו השווי של החברה הוא סה"כ שווי השוק של כל הנכסים בניכוי שווי השוק של כל ההתחייבויות. שווי השוק של נכס או התחייבות מהווה למעשה את המחיר בין מוכר מרצון לקונה מרצון לגבי הנכס או המחיר שצריכה החברה לשלם כדי לסלק את ההתחייבות ממאזנה.

שיטת הרווח הגולמי

שיטה האומדת את עלות מלאי הסגירה על-ידי כך שבראשונה מיחסים שיעור רווח ברוטו למכירות, כשעל ידי כך מגיעים לאומדן של עלות המכר. לאחר-מכן מפחיתים את עלות המכר מסחורות הזמינות למכירה (מלאי פתיחה פלוס קניות; או פלוס עלות מוצרים שיוצרו בפירמה יצרנית). שיטה זו נהוגה בחברות יצרניות ודוחות ביניים. מכיוון שהשיטה תלויה באומדנים, יש לתקן אותה מדי פעם בפעם על-פי המלאי הפיסי.

שיטת מכפיל הרווח

זוהי אחת השיטות להערכת שווי חברות. על פי שיטה זו יש לאתר חברות ציבוריות דומות מבחינת המאפיינים והיחסים הפיננסיים לחברה המוערכת כאשר יש למצוא מכנה משותף בין החברה הציבורית לחברה המוערכת בתחומים כגון, הענף בו פועלת החברה, מגוון המוצרים, מספר העובדים, מחזור המכירות, שיעורי הצמיחה וכדו'. ערכה של החברה המוערכת ייגזר מערכה של החברה הציבורית באופן הבא : שווי החברה המוערכת = מכפיל הרווח (של החברה הציבורית הדומה) * רווח שנתי נקי של החברה המוערכת.   ואם כן עולה כי : מכפיל הרווח = מחיר המניה חלקי הרווח למניה

שיעבוד

בטחונות שנותן לווה למלווה להחזרת תשלום שהוא חייב לו. ישנן שתי צורות של שעבודים: שיעבוד קבוע ושיעבוד צף. בשני המקרים בעלי החוב אינם מתערבים בניהול עסקי הלווה, כולל לגבי הנכסים המשועבדים. שעבוד שונה ממשכון בכך שהנכס עליו מוטל השעבוד נשאר בידי החייב, בעוד שנכס הנתון במשכון נמסר על-ידי החייב לבעל החוב, היכול להחזירו לממשכן. מונח אחר למונח עכבון. כל זיקה חיצונית לרכוש, שיש לה בסיס חוקי, כגון: זכות, עכבון, משכנתא, תביעה, או התחייבות אחרת. שעבוד כזה ממעיט את זיקתו של האדם שהוא הבעלים של הרכוש, אבל אינו, בהכרח, מונע העברה של הקניין על הרכוש לאחר, אלא רק מקטינה בדרך-כלל את ערכו.

שיק

שיק הינו מסמך שבו הוראה בכתב לבנק לשלם מחשבון העו"ש של נותן השיק את הסכום הנקוב בשיק, במועד הנקוב בשיק. לכל שיק יש שלושה צדדים : המושך – האדם/פירמה הכותב את השיק וחותם עליו. הנמשך – הבנק עליו רשום השיק. המוטב / הנפרע – מי שלזכותו נרשם השיק. המוטב יכול להעביר את השיק ולסחור בו ע"י חתימה על גב השיק. במקרה כזה המוטב הופך להיות המסב. הבנק אינו ראשי לפרוע (לשלם) שיק שמועד פירעונו טרם חל. שיק שעבר מועד פירעונו מעל ל-6 חודשים מאבד את סחירותו והוא מתבטל.

שיק בנקאי

שיק בנקאי הינו שיק של בנק, המשוך על האמצעים הכספיים של הבנק עצמו וחתום על-ידי פקידים מורשים. שיק בנקאי משמש הן כדי לשלם התחייבויות ישירות של הבנק (כגון: העברת פקדונות, החזר הלוואות וכדו'), והן לשם מכירה ללקוחות לשימושם, לתשלום במקום ששיק אישי אינו מתקבל. יתרונו הוא שכל הנוטל אותו בטוח כי אכן יש לו כיסוי. אדם המשלם באמצעות שיק בנקאי חייב תחילה לקנות שיק זה מהבנק (במזומנים או תמורת חיוב חשבונו בבנק).

שיק למוטב

שיק למוטב הינו שיק שניתן לגביה רק באופן אישי על-ידי האדם ששמו נקוב בשיק, ולא ניתן להסבה לאדם אחר. על שיק כזה רשומות המלים "למוטב בלבד" או שהמלה "לפקודת" נמחקה ממנו, וליד שם הנפרע הוספה המלה "בלבד", כלומר שיק שנאמר בו: "שלמו לפלוני בלבד". שיק זה מאבד את סחירותו ואינו ניתן להעברה / הסבה. הבנק רשאי לפרוע שיק כזה לידי הנפרע בלבד.

שיק משורטט

שיק שיש עליו שני קווים מקבילים, שאפשר לממש אותו, להסב אותו ולסחור בו, אך את התשלום עבורו ניתן לקבל רק דרך הפקדתו לחשבון הבנק, ולא ניתן למשוך בגינו ישירות מזומנים.

שיק עצמי

כאשר בעל החשבון רוצה להוציא כסף מחשבונו בבנק הוא רושם שיק עצמי. בשיק עצמי במקום שם הנפרע רושמים את המילה "עצמי", ועל ידי כך הוא נעשה למושך ונפרע גם יחד. חתימת מושך השיק על גב השיק מסיבה את השיק והופכת אותו לשיק סחיר.

שיק שטרם נפרע

שיק שטרם נפרע הינו שיק שנכתב ונשלח על-ידי עושהו, אבל טרם הוצג לפירעון בבנק שאליו מופנה, במועד המסוים שבו נערכת ביקורת / בדיקה.

שכיר

כל מי שמועסק ע"י המעסיק ומקיים עמו יחסי עובד מעביד, כולל הבעלים ובני משפחתם העובדים בעסק, וכן שותפים. לצרכי מס הכנסה הכנסתו של שכיר נחשבת להכנסה ממשכורת, וממוסה לפי המס השולי.

שכר נטו

אותו חלק של השכר שנותר לאחר שנוכו ממנו כל תשלומי החובה כגון: מס הכנסה ,ביטוח לאומי ותשלומי רשות, כגון: חלק העובד בהפקדות לקרן השתלמות, ביטוחי מנהלים וכדו'. כאשר עובד מסכם עם מעביד על שכר נטו, הרי המעביד מגלם את שכרו כדי לקבוע את השכר ברוטו, שממנו יש להוריד את תשלומי החובה והרשות.

שמירת מערכת החשבונות

עוסק חייב לשמור את מערכת החשבונות שלו 7 שנים מתום שנת המס שאליה מתייחסים הספרים או במשך 6 שנים מיום הגשת הדוח האישי למס הכנסה (עצמאים) או הדוח השנתי (חברות) לפי המאוחר.

שנת מס

תקופה של שנים-עשר חודש, שלגביה נעשים חישובי מס. בדרך-כלל זוהי שנת לוח אלא אם כן אושרה תקופת שומה מיוחדת. החל ב- 1 בינואר 1987 נקבעה בישראל שנת מס אחידה, המקבילה לשנת לוח, דהיינו שנת המס של כל הנישומים תסתיים ביום 31 בדצמבר. הסיבות לכך הן: פישוט הליכים וסגירת האפשרות להתחמק מתשלום מס במועד על-ידי ניצול פערים בין שנות מס שונות למגזרים שונים. עם זאת, נקבעו מספר חריגים שעוגנו ברשימה סגורה ושבהם יתאפשר לחברות לערוך דוחות כספיים לתאריכים אחרים מאשר ל- 31 בדצמבר, כגון: חברות בנות של חברות חו"ל, העורכות דוחות למועדים אחרים. שנת מס שהותרה לנישום והמסתיימת בתאריך אחר מאשר ה– 31 בדצמבר נקראת שנת מס מיוחדת.

תאגיד

תאגיד הוא שם כולל להתאגדות של אנשים לגוף משפטי המוכר על-פי החוק. תאגיד הוא אישיות משפטית ואת חובותיו וזכויותיו הוא שואב מהחוק שלפיו הוקם. חברה, שותפות, אגודה שיתופית וכו' הן דוגמה לתאגיד. ישנם תאגידים שקמו עפ"י חיקוק מיוחד המתייחס לאותו תאגיד בלבד (כגון: המוסד לביטוח לאומי, שהוקם על-פי חוק הביטוח הלאומי, או עיריות ומועצות מקומיות, שהוקמו על-ידי שר הפנים בתוקף פקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות ועוד (ראה: תאגיד ממלכתי); או גוף שהחוק מגדירו כתאגיד (לדוגמה: קרן להשקעות משותפות בנאמנות על-פי חוק ניירות ערך).

תיעוד

האסמכתא הראשונית המעידה על ביצוע הפעולה בעסק, כגון: קבלה,  חשבונית, תעודת משלוח וכדו'. תיעוד יכול להיות תיעוד פנימי (שהעוסק עורך אותו), כגון: חשבונית וקבלה, ויכול להיות   תיעוד חוץ (התיעוד שהעוסק מקבל, לדוגמא מספקים).

תיעוד חוץ

תיעוד חוץ הוא כל מסמך בגין פעולה, שנתקבל על-ידי עסק מגורם חוץ. דהיינו: מסמך המלווה עסקה שנתקבל מגוף אחר, שאינו הפירמה, בשל עסקות שנעשו עימו. הוראות ניהול ספרים לצורכי מס הכנסה ומס ערך מוסף כוללות כללים לגבי מועד רישומם בספרים ודרכי שמירתם.

תיעוד פנים

תיעוד פנים הוא כל רישום בגין פעולה שנעשתה על-ידי העסק והמהווה רישום ראשון של פעולה. דהיינו: מסמך המלווה עסקה שמוציא הגוף העסקי, ובו תיאור העסקה שבוצעה. מסמך כזה נעשה במספר העתקים כשאת המקור מוסרים לצד השני שנטל חלק בעסקה, והעתקים נשמרים בעסק לרישום . דוגמאות לתיעוד פנים: תעודת משלוח, חשבונית/ חשבונית עסקה, חשבונית מס, קבלה, חשבונית מס / קבלה, תעודת זיכוי / חיוב. הוראות ניהול ספרים לצורכי מס הכנסה ומס ערך מוסף כוללות סידרת הוראות לגבי אופן עריכת המסמכים הנדרשים לתיעוד פנים, מועד רישומם ודרכי שמירתם.

תעודת זיכוי

במידה והקונה מחזיר חלק מהמוצרים או את כולם, המוכר מוציא תעודת זיכוי בהתאם לכמות המוחזרת ולמחיר ששולם. במקביל להנפקת תעודת הזיכוי, מוחזר הסכום המשתמע ממנה לקונה, או לחילופין ניתנת לו הזכות להשתמש בה לקנייה הבאה. תעודת הזיכוי תצא בכפיפות להבנות המסחריות בין שני הצדדים בנוגע לתנאי החזר הסחורה.

תעודת משלוח

במסחר – תעודת משלוח היא מסמך שמכין שולח של סחורה,המלווה העברה של סחורות, המפרט את הפריטים שהועברו, כמותם ואופיים, שנמסר למקבל הטובין כך  שהוא יוכל לבדוק אותם. מס הכנסה ומע"מ דורשים כי כל הנפקת סחורה ממחסן  העסק - אף שאינו מיועד למכירה או שהוא מיועד למכירה ללקוח בלתי ידוע (לדוגמה: הובלת טובין לשם מכירה בשוק הפתוח) - ייעשה בלוית תעודת משלוח(או חשבונית), והובלת סחורה ללא הנ"ל תיחשב הפרת הוראות ניהול ספרים, המאפשרת פסילת ספרי הפירמה. הפרטים שיש לכלול בתעודות  משלוח נקבעו בהוראת ניהול ספרים. מסמך המוכן על-ידי השולח למוביל ונחתם על-ידי הנשגר בעת המסירה כהוכחה למסירת הטובין.

תקבול

תקבול הוא כל סכום שהתקבל בין במזומן, בין בשיק (לרבות שיק דחוי), בין בכרטיס אשראי (כולל פיקדון ובטחון), בין בשטר ובין בכל אמצעי אחר. בהוראות ניהול ספרים מוגדרים כללים לדרכי ומועדי הרישום של התקבולים. אי עמידה בהוראות אלו יכולה לגרום לפסילת ספרים ולהטלת סנקציות חמורות על העוסק.

תקנון ההתאגדות

תקנון ההתאגדות הוא המסמך היסודי בחברה. זהו  המסמך שמסדיר את פרטי הארגון הפנימי, את זכויות החברים וחובותיהם, את תשלום הדיבידנד, מספר המנהלים, שכרם,התנאים לזימון אסיפות כלליות, כללי העברת מניות וכדו'. התקנון נחתם בדרך כלל על ידי מייסדי החברה ומהווה מעין חוקה פנימית של החברה, שבא להסדיר את ההתנהלות הפנימית. תקנון חברה מותאם לצרכים המיוחדים ולאופי הפעילות של החברה, ונערך בזמן ההתאגדות. בישראל התקנון טעון אישור של רשם החברות ומהווה מסמך יסוד להתאגדות החברה, ורישומה כדין. על התקנון לכלול את שם החברה, מטרות החברה ופרטים בדבר הון המניות הרשום והגבלת אחריות בעלי המניות. החברה מוסמכת לפעול רק במסגרת מטרותיה הקבועות בתקנון, וכל שינוי בתקנון החברה כרוך בהליך פורמלי מיוחד, המפורט בחוק החברות. חברה שלא נסחה תקנון ספציפי תפעל לפי התקנון המצוי.

תקציב

תחזית או טבלה של פעולות מתוכננות לתקופה מסוימת, המהווה תוכנית שיטתית לשימוש יעיל במקורות מכל סוג. זוהי הצהרת כוונות של פירמה לעשות מעשים מסוימים בתקופת זמן נתונה, בצורת תוכנית פעולה מפורטת של פירמה, משק, מוסד או ארגון (וגם של פרט), המוצגת במונחים פיסיים וכספיים. מהאמור לעיל עולה כי התקציב מהווה כלי תכנוני שמאפשר לתכנן את התחזיות הפיננסיות של הפירמה ולהגדיר את המשאבים הדרושים להשגתם, כמו גם, אמצעי להאצלת סמכויות וחופש פעולה ליחידות העסקיות המרכיבות את הפירמה ולמנהלי המחלקות.

תקרת ביטוח לאומי

תקרת הביטוח הלאומי היא הסכום שמעבר לו אין משלמים תשלומים לביטוח הלאומי. דמי הביטוח משתלמים כאחוז מההכנסה, אולם הגביה נעשית רק עד תקרה מסוימת.  

תשואה

ההכנסה שמשקיע מקבל בפועל על השקעה בנכס מסוים (כגון: בניירות ערך, בפיקדון, מהשקעות בנדל"ן וכדו'). ההכנסה או הרווח נמדדים באחוזים מההשקעה בפועל (ולא מהערך הנקוב). אחוז זה מכונה "'שיעור תשואה" שיעור התשואה מבוסס על מחיר הקניה או על מחיר השוק השוטף, בהתאם לצרכים שלגביהם נערך החישוב. לגורם הזמן חשיבות רבה לגבי שיעור התשואה, וככל שהתמורה המתקבלת קרובה יותר למועד ההשקעה, שיעור התשואה גבוה יותר ולהיפך. כדי לקבל את שיעור התשואה יש לחלק את ההכנסה במחיר הרכישה ולהתחשב בגורם הזמן, כאמור.

נגישות